שפכי בתי חולים ושאריות של תרופות בשפכים, עלולים להוות סיכון סביבתי ובריאותי – כך נאמר בדיון בוועדת הכנסת המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות בראשות ח”כ ד”ר דב חנין (חד”ש) שנערכה ביום שני, ה-10 בינואר. הוועדה דנה בזיהום סביבתי הנוצר משחרור מיקרו-מזהמים אורגניים לסביבה.

לקראת הדיון, הוכן מסמך מידע מקיף על-ידי שירי בס ספקטור, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. על-פי מסמך המידע, מיקרו-מזהמים אורגניים הינם בעלי השפעות ביולוגיות, חלקם בלתי-פריק. מקורם בתרופות, בחומרים קוסמטיים, ובחומרים משבשי פעילות המערכת האנדוקרינית (מערכת ההפרשה הפנימית המורכבת מבלוטות המפרישות הורמונים). חומרים רפואיים הניטלים על-ידי בני אדם ובעלי חיים אינם נספגים באופן מלא בגוף. למעשה, כ-90% מחומרים אלו מופרשים חזרה אל השפכים הביתיים והחקלאיים. השפכים הביתיים מגיעים אל מכוני הטיהור אך מערכות הטיהור במכונים אלו אינן ערוכות לטיפול במיקרו-מזהמים אורגניים. מכיוון שמדינת ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום טיהור מי שופכין, כבר בשנת 2009 שימשו 84% מהקולחין להשקיה ובשנת 2015 צפויים כל הקולחין לשמש להשקיה. ברם, השקיה במי קולחין חושפת את הציבור לתוצרת החקלאית שייתכן שהושקתה באמצעות קולחין שהכילו מיקרו-מזהמים אורגניים.

שפכי בתי חולים תורמים בין 5 ל-30% של חומרים רפואיים המגיעים לשפכים העירוניים. שפכי בתי חולים מטופלים כמו שפכים תעשייתיים אולם בשל העובדה שאין תקן למיקרו-מזהמים אורגניים, חומרים אלו אינם מנוטרים ואינם מטופלים ולכן מגיעים אל השפכים העירוניים.

למיקרו-מזהמים אורגניים ממקור רפואי אין תקן בעולם ולכן חומרים אלו אינם מנוטרים או מטופלים. אחד הדרכים להתמודד עם בעיה זו, הוא הניסיון ליישם את עיקרון הזהירות המונעת ולמנוע מראש את הגעתם של החומרים הרפואיים אל השפכים, באמצעות החזרת תרופות שלא נעשה בהם שימוש או בעתיד ובאמצעות יצירת תקן עבור חומרים אלו ויצירת תהליך לניטור וטיפול במים המכילים חומרים אלו.