עשרות מרצים פרסמו עצומת תמיכה באמנים המסרבים להופיע בהתנחלויות וקראו שלא ללמד בהתנחלויות. בעצומה האינטרנטית נכתב: “אנו החתומים מטה מצטרפים לאנשי התיאטרון בהודיענו כי לא נשתתף בפעילויות תרבותיות מכל סוג שהוא בכל ההתנחלויות שמעבר לקו הירוק, לא נשתתף בדיונים או סמינרים ולא נרצה בשום מסגרת אקדמית בהתנחלויות הללו. אנו תומכים באנשי התיאטרון המסרבים להופיע באריאל , מביעים הערכה לאומץ הלב הציבורי שלהם ומודים להם על החזרת הויכוח על השטחים וההתנחלויות לכותרות. אנו מבקשים להזכיר לציבור כי בדומה לכל ההתנחלויות האחרות, גם אריאל נמצאת בשטח כבוש ואינה חלק משטחה הריבוני של מדינת ישראל. אם בעתיד, במסגרת הסכם שלום שייחתם עם הרשות פלסטינית תהיה אריאל בגבולות המדינה, יהיה דינה כדין כל ישוב בישראל”.

ועוד: “אנו רואים בקריאות לסרב להופעות בהתנחלויות בסיס לגיבוי ציבורי נרחב לעזיבת ההתנחלויות ויציאת ישראל מהשטחים, פעולות שהן בעינינו חיוניות לקיומה ולרווחתה של מדינת ישראל”. בין עשרות המרצים שחתמו על העצומה: פרופ’ אריה ארנון (אונ’ בן-גוריון), פרופ’ בן-ציון מוניץ (יו”ר ארגון הסגל הבכיר באונ’ תל-אביב), פרופ’ ינון כהן (אונ’ ת”א), ד”ר ניב גורדון (אונ’ בן-גוריון), ד”ר אפרים דוידי (אונ’ ת”א), פרופ’ עמירם גולדבלום (האונ’ העברית), פרופ’ דני רבינוביץ’ (אונ’ ת”א), פרופ’ שלמה זנד (אונ’ תל-אביב), פרופ’ חווה יבלונקה (אונ’ בן-גוריון), פרופ’ רון ברקאי (אונ’ ת”א), ד”ר עובדיה עזרא (אונ’ תל-אביב), פרופ’ מירי אליאב-פלדון (אונ’ ת”א), ד”ר יוסי אמיתי (אונ’ בן-גוריון), פרופ’ משה צוקרמן (אונ’ ת”א), ד”ר סנאית גיסיס (אונ’ ת”א) ופרופ’ יצחק (יאני) נבו (אונ’ בן-גוריון).

ח”כ ד”ר דב חנין (חד”ש) פרסם ביום ראשון, ה-29 באוגוסט, הודעת תמיכה באמנים המסרבים להופיע באריאל: “עצומת האומנים מצילה את הכבוד של האומנות הישראלית. יש בישראל כוחות גדולים המתנגדים לכיבוש והמעוניינים באמת בשלום של שתי מדינות לשני העמים”. לדבריו, “הגיע הזמן להבין – ההתנחלויות הם לא רק הפרה של אמנת ז’נבה הרביעית והמשפט הבינלאומי – הן גם מחסום לשלום ישראלי-פלסטיני ולהקמתה של מדינה פלסטינית בצידה של מדינת ישראל”.

גם יואב גולדרינג, חבר מועצת העיר ת”א-יפו מסיעת “עיר לכולנו” ומזכיר חד”ש בתל-אביב, הביע אמש תמיכה באמנים הסרבנים, ואף תקף את חבריו למועצה שהתנגדו ליוזמה ובתשובה לדברי ראש העיר רון חולדאי הוא הדגיש: “תל אביב-יפו היא בירה של תרבות ואמנות ויש לי גאווה גדולה בשחקניה וביוצריה. אני מסתייג מהמחשבה כאילו יוצרים נדרשים לציית להלך רוח כזה או אחר. במקום שבו פרנסי העיר מבקשים לצמצם – אני קורה לגוון. ככה גם במקום שבו קוראים לציית להנהלה – כאן אני קורא רק להעמיק את מעורבותם החברתית”.