עיר לכולנו מסכמת שנתיים של מאבקים למען הדמוקרטיה בת”א-יפו
פורסם באתר עיר לכולנו:
לפני כמעט שנתיים יצאו תושבות ותושבי תל אביב את ביתם כדי לבחור ראש עירייה וחברי מועצה. אך האם הם לא יצאו מהבית לחינם? בתל אביב יפו מתקיימת דמוקרטיה פורמלית, ועל כך איש לא יוכל לערער. אך האם בתל אביב יפו מתקיימת דמוקרטיה מהותית? האם מנגנוני העירייה פועלים רק בשיטת “הרוב קובע”? האם נשמרת זכות הביטוי, השימוש במרחב בציבורי, הייצוג והשמעת הקול של מי שאינם הרוב? האם מעשי השלטונות העירוניים גלויים ושקופים?
לצערנו, לעיריית תל אביב יפו יש הרבה מה ללמוד בכל הנוגע להפנמה אמיתית של ערכי הדמורקטיה. בתל אביב יפו מתקיים למעשה שלטון-כמעט-יחיד של ראש העירייה רון חולדאי.
חולדאי מחזיק קואליציה המקיפה כמעט את כל חברי המועצה, כאשר הדבר היחידי שסיעות הקואליציה מקבלות הוא משרה של סגן ראש עירייה חסר כל סמכויות, כאשר השכר שלו משולם מהכיס של כולנו.
מועצת העירייה אינה הבמה לדיונים במדיניות העירייה. ראש העירייה מתנגד לכל דיון ומציע להוריד כל הצעה מסדר היום, לפעמים לועדת רשות חסרת שיניים ולפעמים לועדת ההנהלה הסודית. ראש העירייה קובע, וחברי הקואליציה מאשרים. זו ההתנהלות של מועצת העירייה.
בזמן שחלף מאז הבחירות השקיעה עיר לכולנו מאמצים רבים בחיזוק הדמוקרטיה העירונית, מתוך ההבנה שבדמוקרטיה יש הרבה מעבר ל-“הרוב קובע”. לא תמיד ניצחנו, אבל במקרים רבים ההתעקשות שלנו על שקיפות, דיון אמיתי וסירוב להיות חותמת הגומי של רון חולדאי, הביאו לשינוי משמעותי בהתנהלות העירייה.
לקראת השנה החדשה, רצינו לסקור בפניכן את הזירות השונות בהן ניטש המאבק על דמוקרטיה אמיתית בתל אביב יפו, על ההצלחות והכישלונות גם יחד. אנו מאחלים לעיר שלנו, לראש העירייה ולכל חברי המועצה – שנה של דמוקרטיה אמיתית, לכולנו!
מועצת העירייה
לצערנו מועצת העירייה מתפקדת פעמים רבות כחותמת גומי של ראש העירייה. זו בדיוק הסיבה שחברי המועצה של עיר לכולנו נטשו את ישיבת המועצה האחרונה.אם ניזכר לרגע בתחילת הקדנציה, ממש לאחר הבחירות, נראה שכבר אז נאבקנו למען הפיכת מועצת העירייה למקום בו נקבעת המדיניות של עיריית תל אביב יפו.
הדבר הראשון שעשינו היה להתעקש על שקיפות המועצה ובראש ובראשונה על הצבעות שמיות. עד לקדנציה האחרונה רוב ההצבעות במועצת העירייה היו אנונימיות. כך יכלו חברי הקואליציה של חולדאי להצביע נגד ההבטחות לבוחרים ולאחר מכן לטעון שהצביעו כפי שהבטיחו – ואף אחת לא יכלה לבדוק זאת. כשהתעקשנו על הצבעות שמיות, חולדאי התעצבן ודאג להוריד את ההצעה מסדר היום.
למעשה, ראש העירייה מתנגד באופן עקרוני ומתמשך לקיום דיונים במועצת העירייה. הוא מציע להוריד מסדר היום כל הצעה לסדר, כולל את אלו של חברי הקואליציה. לצערנו הרב, היות שרוב ההצעות של חברי הקואליציה הן לשם כותרות בלבד, ברוב המקרים הם מסכימים להוריד מסדר היום את ההצעות שלהם עצמם, וכל זאת אחר נאום חוצב להבות מעל במת המועצה, שמיועד לקהל שהביאו איתם או לתקשורת. למרבה הצער כך קורה גם בנושאים חשובים כמו קידום נשים בעירייה. במקרה של ועדות אחרות, ברור לכולם שהעברת ההצעה לסדר לדיון בוועדה היא פסק מוות להצעה וקבורת חמור. לדיון של ועדת הבריאות, למשל, אף אחד לא בא.
לפעמים אפילו חברי הקואליציה מבינים שהעברה של נושא חשוב לדיון בועדות המועצה היא ברוב המקרים בדיחה עצובה. אז מציע חולדאי, או אחד מחברי הקואליציה, להעביר את הנושא לועדה רבת החשיבות וההוד – ועדת ההנהלה. חולדאי תמיד מבטיח ששם יהיה דיון רציני שיוביל למעשים בשטח. אז מהי אותה ועדה מסתורית? מסתבר שזו ועדה שחברים בה רק אנשי קואליציה, שקשה מאוד לקרוא את הפרוטוקולים שלה ושלמעשה לא דנה בהצעות לסדר שחולדאי מקפיד כל כך להעבירה אליה. התנהלות ועדת ההנהלה היא אולי הביטוי המובהק ביותר לשלטון היחיד של חולדאי.
ומה קורה כשהקואליציה מבקשת ספירה חוזרת? סופרים! ומה קורה כאשר האופוזיציה מבקשת? יו”ר המועצה מתחילה להיעלב! לא מאמינות? קראו בעצמכן!
הישגים במועצת העירייה :שחררנו את הפרוטוקולים של ועדות המועצה לציבור. לא עוד דיוני סרק בחדרי חדרים – אלא גלויים לאור השמש הציבורית! במרבית ישיבות המועצה מתקיימות הצבעות שמיות שנרשמות בפרוטוקול. ואם ראש העירייה מתנגד להצבעה שמית – חברי המועצה עולים לדוכן ומקריאים את שמות המצביעים!
הקואליציה מתנגדת לשקיפות ולדיון אמיתי: הקואליציה מצביעה נגד שקיפות במועצת העירייה. הייתן רוצות לדעת מה מתכנן מהנדס העיר? חברי הקואליציה לא רוצים! הייתם רוצים לבוא לדיוני ועדת תכנון ובניה? הועדה שהיא אולי החשובה ביותר בעירייה? אז חברי הקואליציה לא רוצים שתבואו, וגם לא רוצים שתדעו מה קורה שם באמת.
תקציב העירייה יוצא לחופשי
אחד המאבקים החשובים שניהלנו השנה, ושהסתיים בניצחון מוחץ, הוא המאבק על שחרור התקציב העירוני.
לעירייה יש תקציב של יותר מארבעה מיליארד ש”ח. זה המון. אבל חברי המועצה שצריכים לאשר אותו מקבלים אותו כספר המונה מאות סעיפים, שאי אפשר לבצע עליו שום פעולה חשבונית רצינית, וכל זה 10 ימים לפני הדיון במועצה.
אנחנו חושבים שנושא כל כך חשוב צריך להיות הכי שקוף. לכן יצאנו למאבק שמטרתו להנגיש את התקציב לחברי המועצה ולתושבים, בהובלת צוות התקציב של עיר לכולנו.
אז מה היה שם? התחלנו עם קורס לתושבות, שמטרתו להסביר מה זה בכלל תקציב? איך קוראים אותו? איך מבינים ומבקרים אותו? הקורס נערך במסגרת קואליציה של ארגונים. אחר כך ביקשנו יפה מראש העירייה לשחרר את התקציב בגיליון אלקטרוני, לטובת חברי המועצה והציבור. החתמנו למעלה מאלף איש על דרישה לשחרור התקציב.
אחרי שחולדאי עמד בסירובו, העלנו בעצמנו את תקציב העירייה על אקסל ושחררנו אותו לציבור ולחברי המועצה. הקואליציה של ראש העירייה הצביעה נגד שחרור התקציב כאשר חברי המועצה טוענים שזו “התעסקות בנושא לא מהותי”…
בינתיים גילינו שהלחץ הציבורי עובד ודברים מתחילים לזוז: התקציב המלא עלה לאתר העירייה.
אחרי שהבנו שאין ברירה, שילבנו ידיים עם התנועה לחופש המידע ופנינו לבית המשפט. וכאשר העירייה הבינה שאין לה ברירה, היא נשברה והודיעה שהתרחשה “פריצת דרך טכנולוגית” ושהתקציב העירוני ייצא סוף-סוף לחופשי!
מאבק למען חופש ההפגנה
חופש ההפגנה והבעת הדעה הוא זכות יסוד של כל אדם בישראל. אבל כדי להפגין בתל אביב יפו, צריך גם ממון. במשך שנים העירייה גובה תשלום עבור שימוש בכיכר רבין, רחבת בית אריאלה ורחבת הסנימטק עבור הפגנות פוליטיות. התשלום עבור כיכר רבין למשל יכול לעלות על 16,000 ש”ח!
להבנתנו התשלום אינו חוקי כלל. אך יתרה מכך, הוא אינו ראוי. השכות להפגין במרחב הציבורי לא יכולה להיות שמורה לבעלי ממון בלבד. לכן יצאה התנועה למאבק למען הזכות להפגין, בהובלת חבר המועצה יואב גולדרינג.
אז מה עשינו? פנינו ליועץ המשפטי של העירייה בבקשה לבטל את התשלום שאינו חוקי כלל ועיקר, זה לא עזר. העלנו הצענו למועצת העירייה לקבוע תקנות חדשות ולבטל את התשלום. כמובן שהמועצה בכלל לא רצתה לדון בנושא. ובסוף הישועה באה מכיוון אחר – המשטרה החליטה לבטל את הדרישה לקבלת אישור מהעירייה לעריכת הפגנה, וכך גם בוטל הצורך בתשלום!
