אנשי מנהל מקרקעי ישראל והמשטרה הרסו ביום שני, ה-13 בספטמבר, את הכפר הבדואי הלא מוכר אל-עראקיב שבנגב. זאת הפעם החמישית שהכפר נהרס ע”י המדינה בתקופה האחרונה, כאשר בארבע הפעמים האחרונות התחילו התושבים לבנות את בתיהם מחדש לאחר ההריסה. גם הפעם, לאחר שאנשי מינהל מקרקעי ישראל והשוטרים עזבו, מיהרו תושבי המקום להתחיל בעבודות לבנייתו מחדש. מסע ההרס הנוכחי הגיע יממה אחת אחרי תום עיד אל פיטר – ההריסה הרביעית התרחשה בתחילת חודש הרמדאן. מזכיר חד”ש, איימן עודה, נעצר בעת שכוחות הביטחון ופקחים הרסו את הכפר. חיה נוח, פעילה למען זכויות הבדואים, סיפרה: “מדובר בנוהל הרגיל. הגיעו עשרות שוטרים והדחפורים באו אחריהם. הם הרסו את כל הבתים. הרסו את כל מה שבנינו ולא השאירו דבר. זו חרפה גדולה”.

ביום שני, ה-13 בספטמבר, יתקיימו שתי הפגנות מחאה בעקבות המעשה הנפשע: בשעה 17:00 בצומת להבים שבנגב ובשעה 18:00 בפינת הרחובות המלך ג’ור’ג ושדרות בן-ציון בתל-אביב.

ביום שלישי, ה-14 בספטמבר, יתקיים בגדה השמאלית בתל אביב ערב על אל-עראקיב ומדיניות העקירה והנישול בנגב, בהשתתפות: שייח סייח אל טורי, ממנהיגי הועדה העממית באל עראקיב; חיה נח, מנכ”לית הפורום לדו קיום בנגב ולשוויון אזרחי; עו”ד איימן עודה, מזכיר חד”ש – החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון; ד”ר יעלה ליבנת רענן, דוברת המועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב; ועו”ד מיכאל ספרד המייצג תושבים מאל עראקיב בבתי המשפט
.
לקריאת כל הידיעות באתר חד”ש על מאבק אל-עראקיב

ההריסה הרביעית
פקחי מנהל מקרקעי ישראל הרסו ביום בבוקר יום שלישי, ה-17 באוגוסט, את הכפר הבדואי הלא מוכר אל-עראקיב – זאת בפעם הרביעית בתוך שלושה שבועות. יו”ר חד”ש, ח”כ מוחמד ברכה, מתח ביקורת נוקבת על הריסת הבתים בחודש הרמדאן, ואמר כי “מה שנהרס – ייבנה שוב בקרוב”.

תושבי הכפר ממשיכים לעמול על בניית הכפר מחדש, כאשר הרשויות וכוחות הביטחון עלולים להגיע בכל לילה למסע הריסה נוסף. פעילים רבים, בהם פעילי חד”ש, מסייעים לתושבי הכפר במאמצי הבנייה והשיקום ובנוכחות לקראת סיבובי ההרס מטעם המדינה.

ההריסה השלישית
בבוקר יום שלישי, ה-10 באוגוסט, פשטו כוחות משטרת ישראל, היס”מ ואנשי מנהל מקרקעי ישראל על הכפר אל-עראקיב והרסו אותו בפעם השלישית בתוך שבועיים. השוטרים הרסו את מה שהתושבים והמתנדבים הספיקו לבנות בימים האחרונים מהריסות הכפר הבדואי הלא מוכר בנגב. ערב צום הרמאדן, תושבי אל עראקיב נותרו ללא קורת גג.

בזמן ההריסה שהו במקום כ-25 פעילים שהגיעו לכפר במהלך הלילה, לאחר שערב לפני כן התעצמו חששות להריסה. כמו בפעמים הקודמות, לאחר שהמשטרה יצאה מהכפר החלו התושבים, בסיוע הפעילים, בעבודת הבנייה מחדש. בפשיטה נעצרו תושב הכפר סאלמה אבו ג’אבר ופרופ’ גדי אלגזי, לאחר שסירב לדרישת המשטרה להתחייב שלא ישוב עוד לסביבות הכפר. יום לפני כן, במהלך הפגנת מחאה של מאות בצומת להבים נגד ההריסות, נעצרו שלושה מפגינים בחשד שתקפו שוטרים.

“לאחר הפעם השלישית, ברור כי הממשלה הכריזה מלחמת חרמה על תושביו הבדואים של הנגב”, נכתב במסר של תראבוט-התחברות. “במקום לנהל משא ומתן ולנסות למצוא פתרון הוגן ואנושי, הממשלה צועדת בדרך היחידה שהיא מכירה – דרכו של הבולדוזר. אנחנו חייבים להמשיך לפעול, להתריע, ולעמוד לצידם של תושבי הנגב הבדואים ולצידם של אנשי אל עראקיב. אסור לתת לדברים אלו לעבור בשתיקה!”.

ההריסה השנייה
ביום רביעי, ה-4 באוגוסט, הרסו כוחות משטרה גדולים את אל-עראקיב בפעם השנייה. בדומה לפעולת ההרסה בשבוע לפי כן, גם הפעם דיווחו התושבים על אלימות קשה במיוחד מצד השוטרים. במהלך הפינוי האלים נפגע ח”כ טאלב א-סאנע (רע”מ-תע”ל), איבד את הכרתו ופונה לבית החולים סורוקה. מזכ”ל חד”ש, עו”ד איימן עודה, נפגע אף הוא ונעצר ע”י המשטרה.

ד”ר עואד אבו פרח, דובר הוועד להגנה על אדמות אל-עראקיב, מסר כי מאות פעילים יהודים וערבים סייעו בשבוע האחרון לבנות את הכפר מחדש, והם יחזרו ליישוב כדי לשוב לבנייה: “המילה האחרונה מבחינתנו היא בנייה ולא הרס. המאבק שלנו הוא על זכותנו לגור על אדמתנו בכבוד. השאיפה שלנו לחיות על אדמה זו כיישוב חקלאי, וכך נמשיך במאבק”. ועד הכפר מסר: “כל הניסיונות לעקור את תושבי הכפר, סופם להיכשל. הניסיון לעקור אזרחים ממקום מושבם מהווה פגיעה קשה בבדווים, ומעמיק את משבר האמון בינם ובין המדינה”.

צילומים: אקטיבסטילז

ההריסה הראשונה
על פי הדיווח הנרחב שפורסם ביום רביעי (ה-28 ביולי) בעיתון “אל אתיחאד”, משטרת ישראל פשטה ביום שלישי לפנות בוקר על הכפר הבלתי מוכר, הרסה את כל 40 בתי הכפר, ופינתה יותר מ-300 תושבים שהתגוררו בהם. התושבים, מרביתם ילדים, נותרו ללא קורת גג. הפשיטה חסרת התקדים החלה סמוך לשעה 4:30 לפנות בוקר, והתושבים הופתעו להתעורר כשהם מוקפים בכוח ענק בן 1,500 שוטרים חמושים בנשק חם, רימוני הלם, קסדות ומגינים, בהם מאות אנשי יס”מ, פרשים רכובים על סוסים, מסוק ובולדוזרים.

התושבים הזעיקו למקום עשרות פעילי שמאל ומתנדבים מרחבי הארץ, ביניהם פעילי מק”י וחד”ש, שסייעו להם בהתנגדות לא אלימה. כמה מהתושבים נחבלו והוכו בידי השוטרים, אך לא נזקקו לטיפול רפואי. המשטרה עצרה מפגינה אחת. השוטרים פינו את רכושם של התושבים למכולות שהוכנו מראש, ובולדוזרים הרסו את מבני המגורים והצאן והשמידו אל מטעי הפירות וחלקות עצי הזית של התושבים. תושבי הכפר, מרביתם ילדים וזקנים, נותרו פגועים והמומים במתחם בקרבת הכפר, בחוסר כל, ללא קורת גג, מים ומזון תחת השמש הקופחת.

הריסת הכפר בוצעה למרות שהבעלות על קרקעותיו נתונה במחלוקת משפטית, וטרם הוכרעה. תושבי אל-עראקיב אינם פולשים: כפרם קיים במקום עוד שנים רבות לפני הקמת המדינה ב-1948. התושבים פונו בידי המדינה ב-1951, אך שבו לאדמתם, שעליה הם חיים ואותה הם מעבדים. הבעלות על הקרקע נדונה כעת במשפט המתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וחוקרי אקדמיה כבר העידו בזכות בעלותם של התושבים על הקרקע.

האגודה לזכויות האזרח הביעה זעזוע מהריסת בתי הכפר. לדברי עו”ד ראויה אבו-רביע מהאגודה לזכויות האזרח: “הריסת הכפר היא פעולה ברוטאלית של רשויות המדינה נגד אזרחיה ותושביה, המערערת את יסודות הדמוקרטיה וזכויות אדם ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות של מאות אזרחים ישראלים – נשים, גברים וטף. תושבי אל-עראקיב אינם פולשים ואינם פושעים. כל רצונם הוא להמשיך ולגור על האדמות שבבעלותם, בהן חיו עוד מהשנים שלפני קום המדינה. יש לחדול מהצעדים הכוחניים, ולאמץ מדיניות המבוססת על הידברות והכרה בזכויות האזרחים הערבים על אדמתם ההיסטורית בנגב”.

עו”ד אבו-רביע הוסיפה: “ההרס הברוטאלי אינו מתרחש בחלל ריק. על אף שהבדואים יושבים בסך הכל על שלושה אחוזים מאדמות הנגב, האווירה הציבורית הנוכחית היא של דה-לגיטימציה לציבור הערבי כולו, ובממשלה נשמעים תדיר איומים והפחדות מפני ‘ההשתלטות’ של התושבים הבדואים. ראוי להזכיר לממשלת ישראל כי חובתה לנהוג בבדואים כפי שיש לנהוג בכל אזרחי המדינה”.

מזה שנים רבות מזניחה מדינת ישראל את תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב ופוגעת בזכויותיהם הבסיסיות ביותר, במטרה מכוונת לנשל אותם מאדמותיהם ולצמצם ככל שניתן את שטח המחיה שלהם. הוועדה הממשלתית בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג אמנם קבעה כי יש לחדול מניסיונות הנישול של התושבים בכפרים הלא מוכרים, ותחת זאת לקדם פשרה והכרה בזכויותיהם על הקרקע, אולם בינתיים, דבר לא קרה.

ההריסה הראשנוה באל-עראקיב- עדות מאת הפעיל עופר רונן
ההריסה הראשונה באל-עראקיב – עדות מאת דניאל דוקרביץ’

יו”ר חד”ש קרא לפעילי החזית להתגייס כדי לשקם ולהקים מחדש את כפר אל-עראקיב שנהרס בגנב על ידי פקחים ושוטרים. ח”כ ברכה אמר את הדברים כשהשתתף באסיפה שנתית של סניף חד”ש בתל-אביב. יצוין שבין פעילי הסניף רבים הגיעו אתמול בשעות הבוקר המוקדמות כדי להיאבק בהרס הכפר – אך המשטרה הרחיקה אותם מן המקום.

לדברי ח”כ ברכה: “לא רק התושבים הבדואים צריכים לקחת חלק בהקמת הכפר מחדש. כולנו צריכים להתגייס, יהודים וערבים, המוכנים להיאבק במדיניות הנישול של הממשלה. הרסו כפר שלם על בתיו. שוחחתי עם התושבים מייד בתום ההרס הנורא ולאנשים שם אין לאן ללכת. זה נורא. הם היו לקרבנות הממשיים של המדיניות הגזענית”.