אקדמיה לשוויון, התארגנות של מאות מרצים במוסדות להשכלה גבוהה, פנתה לאוניברסיטת חיפה בדרישה “לתיקון עוול אקדמי ואישי לאור גילויים חדשים בפרשת טנטורה”. במכתב שנשלח את נשיא האוניברסיטה, פרופ’ רון רובין ואל הרקטור, פרופ’ גול אלרואי נאמר “הגילויים החדשים בפרשת טנטורה, ובראשם הודאתם של כמה מלוחמי חטיבת אלכסנדרוני בביצוע מעשה טבח, ופשעי מלחמה אחרים, בתושבי הכפר טנטורה בעת כיבושו ב-1948, ובחוסר אמת בתביעת הדיבה שהגישו כלפי תדי כ”ץ, אז תלמיד מחקר באוניברסיטת חיפה, שבים ומעוררים סימני שאלה קשים סביב התנהלותה של אוניברסיטת חיפה באותה עת”.

בשנת 1998, בהיותו תלמיד מ”א בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, הגיש כ”ץ עבודת מחקר לשם קבלת תואר שני. העבודה עסקה בכיבוש שני כפרים פלסטיניים במלחמת 1948, בה נכללה הטענה כי בטנטורה נרצחו לפחות עשרות תושבים לאחר כניעת הכפר על ידי חיילי חטיבת אלכסנדרוני, וכי גופות החללים נקברו בקבר אחים לא מסומן בשטח שעליו נמצא היום מגרש חניה. חיילי החטיבה הגישו תביעת דיבה נגד כ”ץ. תחת לחצים אישיים קשים וחשש לפסיקה עויינת הסכים האחרון להסדר פשרה בו הודה שטענותיו לגבי הרצח לא היו מבוססות. זמן קצר לאחר מכן הוא  הוא התעשת וחזר להתייצב מאחורי טענותיו. טענות בהן האמין לאורך שנים  זאת למרות הלחצים שהופעלו עליו וההכפשות שספג ללא הרף מהממסד הפוליטי, האקדמי והעיתונאי. למרות בקשתו להוכיח את טענותיו, בית-המשפט העדיף להשתמש בהסכם כדי להימנע מדיון מלא בממצאים ובראיות.

יצוין שהעבודה זכתה תחילה לציון גבוה והתקבלה כעבודה באיכות מתאימה לקבלת תואר שני, אך בצעד חסר תקדים וחסר עיגון בתקנון, הוקמה ועדה חדשה לבחינת העבודה שתלתה בה פגמים שונים. העבודה נפסלה והוצאה מן הספרייה והשלל תוארו האקדמי של הסטודנט נשלל. ניתנה לו הזדמנות להגיש עבודה מתוקנת, אך במקום שזו תוערך ע”י חברי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון כמקובל, היא נשלחה למספר מעריכים אשר שמותיהם לא נחשפו אפילו בפני המועצה ללימודים מתקדמים, אליה הועברה סמכות האישור של העבודה.

למרות שהציון הממוצע של המעריכים היה מעל הציון שנקבע כציון “עובר”, המועצה אשר הורכבה  מאנשים חסרי מומחיות בהיסטוריה של מלחמת 1948 פסלה את העבודה. הפסילה נעשתה תחת לחצים ואיומים שונים, וזאת ומבלי ששמות המעריכים, מידת מומחיותם בנושא העבודה ועמדותיהם האישיות במחלוקת שהתעוררה בציבור בעקבות העבודה והמשפט פורסמו.

לדברי אקדמיה לשוויון בנוסף לעוול שנגרם לכ”ץ, “אשר הקדיש שנים רבות למחקר חשוב לחשיפת העבר, החלטת האוניברסיטה פגעה גם בשמם ובמעמדם של מנחי העבודה ושופטיה, של אנשי סגל נוספים שתמכו במסקנות העבודה ואשר התנגדו למהלכים האדמיניסטרטיביים והשרירותיים שננקטו. ראוי לציין שהמנחה הראשי של התזה היה פרופ’ קייס פירו ז”ל, חוקר בעל שם עולמי בתחומו, אשר נפגע בצורה קשה מהתנהלות האוניברסיטה, מוסד לו הוא תרם תרומה משמעותית. כמו כן, נמנע קידומו של ד”ר אילן פפה. פפה מצא את עצמו מוכפש ונרדף בתוך האוניברסיטה, בעקבות התגייסותו להגנה על התזה של תדי כ”ץ, תמיכתו בכ”ץ בשנים הקשות של המאבק כנגדו ובביצוע התיקונים שהתבקש לבצע”.

אך העדויות של מספר חיילי אלכסנדרוני, בסרט התיעודי “טנטורה”, מראות שהטבח בטנטורה אכן התרחש, כפי שגם העידו עקורי טנטורה בעבר. “עובדה זו מוכיחה כי לחצים פוליטיים ומשפטיים מן הסוג שהופעלו כלפי תדי כ”ץ אינם יכולים לשמש תחליף לבירור המחקרי המדוקדק של סוגיות שנויות במחלוקת. כניעה של מוסדות אקדמיים, ללחצים ציבוריים, משפטיים או חברתיים, באמצעים צנזוריאליים ובפסילת עבודות ותארים הינה מתכון להשתקת המחקר ולהפניית עורף לבירור האמת. גם אם נפלו פגמים וטעויות בעבודתו של כ”ץ – ואין איש אקדמיה שהוא חסין מפני טעויות ופגמים – הדרך האקדמית לתקנם היא בקשת תיקונים מהכותב, וכן על ידי מחקרים נוספים שיכולים להתעמק או להרחיב את היריעה. אמצעים אדמיניסטרטיביים של השתקה, צנזורה, פגיעה בתלמידים ובעמיתים, והטלת אימה על חוקרים אחרים שעיסוקם בתחומים קרובים אינה הדרך”, הדגישו.

“אנו רואים בתדי כ”ץ קרבן של הליכים אקדמיים לא-ראויים ושל כניעה ללחצים פוליטיים המסכנים את מעמדו של המחקר ההיסטורי. מטעמים אלה אנו רואים דחיפות בתיקון העוול והנזק שנגרם. אנו דורשים מהנהלת האוניברסיטה לפעול לביטול מהליכיה השגויים, לקבלה מחודשת של עבודתו המקורית של כ”ץ, בציונה המקורי, כעבודת מחקר לתואר שני, להשבת התואר שנשלל מכ”ץ באורח לא ראוי, ולהצבת העבודה בספריית האוניברסיטה. כמו-כן, ראוי כי אוניברסיטת חיפה תתנצל בפני הנפגעים בפרשה, ותבטיח כי הליכיה האקדמיים לא ישובשו פעם נוספת על ידי מסע של לחצים פוליטיים שמקומם לא יכירם באקדמיה המכבדת את עצמה”, הוסיפו.

יצוין שמזכירות הכנסת דחתה לאחרונה הצעה לסדר היום במליאת הכנסת שהגיש ח”כ עופר כסיף (חד”ש – הרשימה המשותפת) להכרה בטבח בתושבי הכפר טנטורה בשנת 1948. ח”כ כסיף הגיש את ההצעה בעקבות הקרנת הבכורה של הסרט “טנטורה” מאת הבמאי אלון שוורץ, אשר תיעד וידויים של חיילים לשעבר בחטיבת אלכסנדרוני שהשתתפו במעשי הטבח בכפר. ח”כ כסיף מסר: “לאורך ההיסטוריה ניסו פושעי מלחמה להסתיר את פשעיהם נגד האנושות ונכשלו. סירוב לדיון בכנסת לא משנה את ההיסטוריה. את האמת לא ניתן להסתיר, וכך יהיה גם במקרה של הטבח בטנטורה”.

עוד בנושא:

מזכירות הכנסת דחתה הצעה שהגיש ח"כ כסיף להכרה בטבח טנטורה