הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה ביום שני דיון מיוחד בתופעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי בהשתתפות השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג וד”ר גיל לימון והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בתחילת הדיון אמרה יו”ר הוועדה ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש – הרשימה המשותפת): “זה נושא בעל חשיבות רבה. בשנים האחרונות אנו רואות התפתחויות שליליות והגברת יחס מפלה ופוגע בנשים”.

ד”ר לימון הציג במהלך הדיון נקודות שעלו מדו”ח בנושא שחובר במשרדו וסיכומים מישיבות שקיים עם עיריות, משרדי ממשלה וגופי חברה אזרחית: “סוכם עם עיריית בית שמש על מספר צעדים שיעזרו להתמודד עם תופעת ‘שלטי הצניעות’. העירייה תחבר את המצלמות בעיר לתחנת המשטרה המקומית כך שהמצלמות יוכלו לשמש גם לאכיפה, כוחות שיטור עירוני יפעלו בתדירות גבוהה במקומות מועדים לפורענות, ובמקומות בהם יש ריבוי גרפיטי העירייה תשקול להשתמש בחומרים דוחי צבע”.

כשנשאל על ידי יו”ר הוועדה מה עלה בגורל הסיכומים אמר המשנה ליועץ המשפטי: “הרושם שלנו שיש התקדמות. יכול להיות שהיא לא ההתקדמות שהיינו מצפים לקבל אבל יש התקדמות”. לימון הוסיף ששאלת הלימודים האקדמיים והכשרות מקצועיות בהפרדה הוא נושא מורכב מבחינה משפטית. “יש מקרים שהיא מותרת. בנסיבות מסוימות ניתן לקיים לימודים בהפרדה כשהיא מצומצמת למינימום הנדרש כשהיא לא זולגת למקומות אסורים”. לדברי ח”כ תומא סלימאן “במציאות התופעה לא מצטמצמת וזולגת למקומות אסורים וזהו ההפך ממה שקבע בג”צ”.

 השרה זנדברג הוסיפה ש”תופעת הדרת הנשים והפרדה מגדרית זאת תופעה שמתרחבת והיא חלק מצמצום והקצנה שבאה להגביל את צעדנו כנשים ונוכחותנו כנשים והווייתנו במרחב הציבורי והאנושי. זאת פגיעה חריפה בכבוד האדם. אדם זה גם אישה שהיא שוות זכויות ואי אפשר לקבוע לה איפה היא תדרוך ואיך היא תתנהג מעצם היותה אישה ואם יש מישהו שעצם נוכחותי במרחב הציבורי והפוליטי מפריעה לו – יכול להתכבד ולהכיל את ההפרעה שלו על עצמו. אנו רואים בשנים האחרונות במדינת ישראל מגמה הפוכה לקדמה. היום המגמה מתרחבת למוסדות הלימוד ולקורסים בנהיגה מונעת, בשירותים הרפואיים וזאת מגמה פוליטית והיא לא נובעת מנוהג או מסורת שאין לה דבר וחצי דבר מהלכה והיא נגועה בפוליטיקה”.

ח”כ תומא-סלימאן שיתפה את משתתפי הדיון בסיור שערכה בבית שמש במסגרת פעילות הוועדה: “שם הבנתי עד כמה ההדרה יכולה להיות מעליבה. אני לא מצליחה להבין למה שלט שכתוב עליו ‘מרכז לבריאות אישה’ צריך למחוק ממנו את המילה אישה? אפשר לדבר על הרבה תופעות ולא רק בבית שמש ולא מבינה למה צריך לכפות על נשים להיות בהפרדה באירועים תרבותיים ובלוויות. כשאיבדתי את אבא שלי והיה מובן מאליו שנשים לא הולכות אחרי הארון ועד היום יש לי מועקה שלא ליוויתי את הארון שלו ואני מבינה מאיפה זה מגיע. אני מדברת על ההרגשה הפנימית מה זה עושה לאישה”.

לדברי ח”כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה): “הציבור החרדי מעולם לא השתתף באירוע תרבותי מעורב ומעולם לא נכנסו נשים וגברים לשחייה מעורבת. כל העמותות שרצות לבג”צ מונעות מ-20 אחוז מהאוכלוסייה דברים פשוטים וזה דבר שלא מתקבל על הדעת. חוות הדעת של [המשנה ליועץ המשפטי לשעבר] דינה זילבר דפקה לנו את החיים” על כך העירה יו”ר הוועדה: “אני לא מפרידה בין השלטים נגד נשים ומחיקת תמונות – זו הדרה”.

 עו”ד סיגל אבנון סוויצקי יועצת מנכ”לית הרשות לקידום מעמד האישה, הבהירה “מהדו”ח עלה שיש קושי בתפיסה של מהי הדרת נשים. בשנה שאחרי הרשות ניסתה לקדם סקר באמצעות עובדי מדינה ואז הנציבות עצרה אותו בטענות שהיו שאלות מוטות בסקר. אנו מקווים להוציא דו”ח עוד בשנה הנוכחית”.

היו”ר שאלה: “האם הגעתם עם הנציבות להסכמות על השאלות המוטות?” ועו”ד אבנון השיב: “אם נשים את השאלות שעל פי הנציבות שנויות במחלוקת בצד אז אין נתונים מובהקים. הרגשנו שהסקר שנעשה לא מאפשר להפיק לקחים והמלצות. אנו מבינות שאנו צריכות לחשוב על מנגנון ליישום הדו”ח ולגבי מנגנון קבוע לאיסוף נתונים שנה אחר שנה ושאפשר יהיה ללמוד ממנו. כשכל שנה הסקר שונה קשה לראות איפה התקדמנו ואיפה לא”.

אך לדברי אורלי ארז לחובסקי, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה: “הדרת נשים זאת תופעה שהתחילה לפני שנים רבות ואינה דרישה שרוב הציבור החרדי תומך בה. אנו שומעים רק את הקולות הקיצוניים. לא יכול להיות מצב שיש רחובות במדינה שאני לא יכולה להסתובב בהן”.

ח”כ משה אבוטבול (ש”ס) ובעבר ראש עיריית בית שמש העיד: “אני נגד הדרה אבל יש הדרה בהסכמה. נשים חרדיות רוצות שיאפשרו להן שחייה נפרדת ולא צריך לראות בזה הדרה. כשבאו נגדי ותבעו אותי על נושא שלטי הדרה מבית שמש השופט חנן מלצר איים עלי בבתי סוהר למה לא הורדתי את השלטים”.