restbet restbet tv restbet giriş restbet restbet güncel restbet giriş restbet restbet giriş restizle betpas betpas giriş pasizle betpas betpas giriş pasizle iskambil oyunları rulet nasıl oynanır blackjack nasıl oynanır evden eve nakliyat malatya rent a car malatya rent a car parça eşya taşıma evden eve nakliye şehirler arası nakliyat ofis taşıma sex shop istanbul sex shop ataşehir sex shop eşya depolama uluslararası nakliyat ev depolama nakliyat eşya depolama tuzla eşya depolama eşya depolama fiyatları depolama istanbul eşya depolama şirketi ofis taşıma bostancı nakliyat üsküdar nakliyat şehirler arası nakliyat şehirler arası nakliyat ücretleri şehirler arası nakliyat

בין הסכמי מס בינלאומיים למיסוי בעלי ההון: גם בקורונה העשירים התעשרו יותר

15 ביוני 2021

אתר התחקירים האמריקאי “פרופבליקה” פרסם בשבוע שעבר (8.6) תחקיר על אודות תשלומי המס של העשירים ביותר בקרב בעלי ההון בארצות הברית, בהם מייסד אמזון ג’ף בזוס, מייסד טסלה אילון מאסק, המשקיע המפורסם וורן באפט ואיש העסקים מייקל בלומברג. ב”פרופבליקה” מצאו כי בשנים האחרונות הוסיפו בעלי הון אלה ואחרים להתעשר, אך המס הפדרלי ששילמו נותר ברמה אפסית.

ב”פרופבליקה” הסתמכו על פרסומי מגזין “פורבס” באשר להיקף ההתעשרות של בעלי ההון, הצליבו זאת עם המס ששילמו – על הכנסתם בלבד – וכך חישבו את “מס האמת”. בעוד שבשנים 2018-2014 צברו 25 האמריקאים העשירים ביותר עושר בסך 401 מיליארד דולר, הם שילמו מס בסך 13.6 מיליארד דולר בלבד, כלומר 3.4% בלבד מהכנסתם. לשם השוואה מזכירים ב”פרופבליקה”, כי בשנים האחרונות עמד הנתון החציוני של ההכנסה השנתית של משק בית אמריקאי על 70 אלף דולר (כ-280 אלף שקל, כלומר כ-25 אלף שקל ברוטו לחודש) מהם נגבה מס הכנסה בשיעור של 14%.

לפי “פורבס” צמח עושרו של באפט בשנים 2014-2018 ב-24.3 מיליארד דולר, אך הוא שילם מס בסך 23.7 מיליון דולר בלבד. באותה תקופה, בזוס התעשר ב-99 מיליארד דולר אך דיווח על הכנסה בסך 4.2 מיליארד דולר בלבד, בגינה שילם 973 מיליון דולר – מס בשיעור של 1% מכלל רווחיו האמיתיים; בלומברג התעשר ב-22.5 מיליארד דולר, דיווח על הכנסה של 10 מיליארד דולר, עליה שילם מס של 292 מיליון דולר – שיעור של 1.3% מכלל רווחיו; ואילו אילון מאסק התעשר ב-13.9 מיליארד דולר, ודיווח על הכנסה של 1.52  מיליארד דולר שעליה שילם מס של 455 מיליון דולר – שיעור של 3.3% מכלל רווחיו.

ישראל: שיאנית מיליארדים עולמית

בישראל ישנם 71 מיליארדרים או משפחות מיליארדרים.– כך עולה מרשימת 500 העשירים של המגזין “דה מרקר” בגיליון חודש יוני. הממצאים ממקמים את ישראל במקום השני בעולם בצפיפות המיליארדרים לנפש.    

“בחלוקה לאוכלוסייה של קרוב ל-9 מיליון תושבים, מתקבלת צפיפות של שבעה-שמונה סופר־עשירים לכל מיליון תושבים. זהו נתון הנמוך רק במעט מזה של הונג קונג – הנמצאת במקום הראשון בדירוג העולמי”, נאמר בסקירה.     

עוד נכתב ב”דה מרקר”, כי קצב הצמיחה של המיליארדרים בישראל מהיר מאוד. השנה שחלפה הייתה הטובה ביותר אי-פעם לצבירת ההון של המיליארדרים הישראלים. הונם מוערך כיום ב-326 מיליארד דולר – עלייה של כ-32% לעומת הונם ב-2020. “זהו זינוק היסטורי, והוא הוכפל בתוך ארבע שנים בלבד. מספר המיליארדים (כולל ספירה בתוך משפחות) הוכפל גם הוא, בתוך שש שנים. כאשר ערכנו את הרשימה הראשונה, ב-2003, היו בישראל רק 9 מיליארדרים”, הדגישו העורכים.

מגמה זו מסתמנת ברחבי העולם הקפיטליסטי. לפי “פורבס”, ישנם בעולם 2,755 מיליארדים – 660 יותר מבשנה שעברה. הונם המשותף מוערך ב-13.1 טריליון דולר, לעומת 8 טריליון דולר ב-2020, כלומר עלייה של 86%.

יצוין שהזינוק במספר המיליארדרים והמולטי־מיליארדרים ואי־השוויון שהוא מחולל אינם נקלטים היטב במדדי אי-שוויון אחרים, כמו מדד ג’יני. הסיבה היא שג’יני בוחן הכנסות שוטפות ולא עושר צבור, ואינו מטפל היטב ברווחי הון – וממילא חלק גדול מהון העשירים אינו מדווח או אינו משויך לבעליו. לשם כך קיימים ברחבי העולם “מקלטי מס” וחוקי מס כמו אלה של ישראל, הנוטים בבירור לטובת בעלי ההון במה שמוגדר “תכנוני מס”.

“תכנון” זה של המס אינו בהישג ידם של יותר מ-4 מיליון שכירים בישראל – כי המס נוכה במקור כמצוין בתלוש השכר; אך כנון נמצא בשימוש תדיר אצל בעלי ההון.

גם הם לא משלמים מס

מבדיקת עשרה בעלי ההון הגדולים בישראל (או בעלי אזרחות ישראלית) עולה כי רובם אינם תושבי ישראל: מרים אדלסון (38 מיליארד דולר); רומן אברמוביץ’ (17 מ’), אייל עופר (12 מ’), פטריק דהרי (12 מ’), פרנק לואי (6 מ’), שרי אריסון (6 מ’), עידן עופר (6 מ’) וטדי שגיא (5 מ’) אינם יושבים בארץ לאורך רוב השנה, ולא חייבים בתשלום מס. יש אף שנהנים ממעמד של “עולה” הפוטר אותם מתשלום.

בחלקו השני של המאמר, שיתפרסם בגיליון “זו הדרך” הקרוב ובאתר “זו הדרך” בשבוע הבא, נעסוק בקשר בין ההתחמקות ממסים של התאגידים הרב-לאומיים הגדולים לבין בעלי ההון המקומיים והזרים.

אפרים דוידי