restbet restbet tv restbet giriş restbet restbet güncel restbet giriş restbet restbet giriş restizle betpas betpas giriş pasizle betpas betpas giriş pasizle iskambil oyunları rulet nasıl oynanır blackjack nasıl oynanır evden eve nakliyat malatya rent a car malatya rent a car parça eşya taşıma evden eve nakliye şehirler arası nakliyat ofis taşıma sex shop istanbul sex shop ataşehir sex shop eşya depolama uluslararası nakliyat ev depolama nakliyat eşya depolama tuzla eşya depolama eşya depolama fiyatları depolama istanbul eşya depolama şirketi ofis taşıma bostancı nakliyat üsküdar nakliyat şehirler arası nakliyat şehirler arası nakliyat ücretleri şehirler arası nakliyat

בית המשפט ידון בעתירה לחשיפת המסמכים על הקשר הביטחוני עם משטר האפרטהייד בדרא”פ

6 באפריל 2022

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב תתקיים מחר (חמישי) בשעה 11:30 דיון בעתירה של עשרות פעילים לחשיפת המסמכים על הקשר הביטחוני והדיפלומטי של ישראל עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. הדיון יתקיים בפני השופטת אסתר נחליאלי חיאט. העתירה הוגשה במאי אשתקד בדרישה לחשוף את המסמכים שאותרו במשרד הביטחון מהקשרים הדיפלומטיים והביטחוניים בין מדינת ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, בין השנים 1994-1972.

בחלוף ארבע שנים מהגשת הבקשה לחופש מידע, ורק לאחר הגשת תזכורות רבות ותלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד הביטחון דחה את הבקשה במארס 2021 בנימוק כי בעניין המסמכים שאותרו חל הסייג הקבוע בסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע בשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה, ולגבי חלק מהמסמכים נטען שמתקיים גם הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(4) בעניין הגנה על דיונים פנימיים. בתגובתה לבית המשפט, שהוגשה המדינה עומדת על סירובה לחשוף ולו עמוד אחד.

עו”ד איתי מק, המייצג את העותרים, מסר שבאפריל 1975, שר הביטחון שמעון פרס ושר הביטחון של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה חתמו על הסכם ביטחוני שקבע את המסגרת ליחסים בין המדינות ל-20 השנים הבאות. בהסכם היה סעיף מיוחד שקבע שכל צד מתחייב להסתיר את עצם קיומו של ההסכם. משמעות הדבר לא רק שמשרד הביטחון התחייב להסתיר את קיומו של ההסכם באו”ם, אלא באופן אנטי-דמוקרטי גם מחברי הכנסת וכלל הציבור הישראלי.

עו”ד מק הזכיר שהאפרטהייד הוגדר כפשע נגד האנושות, וכוחות הביטחון של משטר האפרטהייד ביצעו פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה והפרות חמורות של זכויות אדם לא רק בשטחה של דרום אפריקה, אלא בשטחן של כל המדינות בדרום היבשת. למרות אמברגו נשק של מועצת הביטחון של האו”ם, למדינת ישראל היה תפקיד חשוב בזוועות שנעשו, ובשנים לא מעטות אף תפקיד מרכזי. “מקובל לחשוב על האפרטהייד במובן הפשוט של מערכות חוק נפרדות. יש להניח שרוב הציבור הישראלי אינו מכיר את הפרטים של אופן השליטה, הפעלת הכוח והאלימות בדרום אפריקה. חשוב להכיר פרטים אלה, כדי להבין כיצד מדינת ישראל השפיעה על חיי היום יום של מיליוני אזרחים ואזרחיות שם”, הדגיש.

כוחות הביטחון של משטר האפרטהייד השמידו מאות אלפי מסמכים המתעדים את פשעיהם, השמדה שנמשכה עד לשנת 1997, כשלוש שנים לאחר שנלסון מנדלה נבחר לנשיא דרום אפריקה. למרות זאת, נותרו מסמכים רבים אשר שימשו את ועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה, ובפרט מסמכים החושפים את הסיוע של מדינת ישראל לפשעים החמורים של המשטר בדרום אפריקה ואצל שכנותיה.

לעתירה צורפו רק “קצה הקרחון” של המסמכים הקיימים בדרום אפריקה בנוגע לסיוע הישראלי לפשעים של משטר האפרטהייד, שעברו סיווג מחדש וחשיפתם לציבור אושרה שם. בכוונת העותרים להמשיך לחשוף לציבור את המסמכים, כולל מסמכים רשמיים מישראל שנמצאים בידי הרשויות בדרום אפריקה.

על פי המידע שכבר נחשף מדינת ישראל נתנה אימונים, ידע וציוד צבאיים למשטר האפרטהייד שסייעו לו בפשעיו בתוך דרום אפריקה ואצל שכנותיה. כך למשל, בנוסף על רובים, אקדחים, תחמושת ואימונים ששימשו לצורך הדיכוי הפנימי, הציוד הצבאי הכבד (כגון, טנקים ומטוסים) שימש את משטר האפרטהייד לצורך הפצצת והשמדת פעילי תנועות השחרור הדרום אפריקאיות והמקומיות וכן האזרחים שנחשדו בתמיכה בהן בזמביה, בזימבבואה (נקראה רודזיה), במוזמביק, בבוטסואנה, באנגולה (שהייתה כבושה בחלקה על ידי משטר האפרטהייד) ובנמיביה (שהייתה כבושה כולה על ידי משטר האפרטהייד).

בעתירה נטען כי מסמכי משרד הביטחון צריכים לצאת לאור כדי שיהיה אפשר לעשות מעט צדק עם קורבנות משטר האפרטהייד באמצעות חשיפת האמת, וכן כדי לאפשר דיון והפקת לקחים ציבוריים בישראל שעשויים למנוע את המשך התמיכה של משרדי החוץ והביטחון ומדינת ישראל במשטרים ובכוחות ביטחון ומיליציות ברחבי העולם המבצעים זוועות ופשעים נגד האנושות.

בנוסף, חשיפת המסמכים חשובה כדי להתמודד עם התפיסות הגזעניות שמושרשות במשרדי החוץ והביטחון במדינת ישראל כלפי אנשים לא לבנים, שבאות לידי ביטוי בין היתר בחוסר החשיבות שהם ייחסו ומייחסים עד היום לכך שאנשים לא לבנים יירצחו או יירדפו באמצעות נשק, אימונים וידע ישראליים. בכירים במשרדי החוץ והביטחון אחראים לרדיפה ולרצח של המוני אנשים לא לבנים באמצעות נשק ישראלי שנשלח באישורם, לא רק במשטר האפרטהייד, אלא גם בחלק ניכר ממדינות אפריקה מדרום לסהרה, כגון רואנדה וזאיר (קונגו), ובשנים האחרונות בדרום סודאן, באוגנדה ובקמרון.

בקשת המידע והעתירה התאפשרו בזכות המחקר והספר פורצי הדרך של העיתונאי סשה פולקוב-סונרסקי, ובזכות הנכונות של הממשלה וארכיון המדינה בדרום אפריקה לחשוף מסמכים רשמיים מהיחסים בין המדינות. העתירה הוגשה יחד עם פעילות ופעילי זכויות האדם פרופ’ דפנה גולן, מיכל פלג, אמיר פיינסקי, יונתן גר, סיגל קוק אביבי, יהודית אלקנה, ד”ר סנאית גיסיס, אבשלום רוב, רויטל אלקיים, פרופ’ אמוץ עגנון, רלה מזלי, חנה בר”ג, ד”ר הילה דיין, שאול צ’ריקובר, רונית רוזנטל, זוהרה חדד, פרופ’ אדי קאופמן, ליזה קאופמן, עדה בילו, סמדר יערון, יניב מזור, גיא הירשפלד, חיים שוורצנברג, שרה בנינגה, רעיה רותם, ענת סול להב, ד”ר חנה ספרן, דפנה בנאי, סהר ורדי, ד”ר גרסיאלה כרמון, אור בן דוד, שחר שלוח, בומה ענבר, ד”ר ישי מנוחין, איתן קלינסקי, אסתר קלינסקי, ג’סיקה נפומנש, שחף ויסבין, אריאל נייזנה, ד”ר דליה זק”ש, שושנה לונדון ספיר, איתמר פיגנבאום, גליה ברנד, ד”ר שני פייס, נפתלי ספיר, תמר להן, נעמי שור, יהושע רוזין, נורה גרינברג, ד”ר יונתן ניסים גז, איל שגיב, גדי שניצר, עודד אפרתי, נירה אפרתי, רמי פינצ’ובר, אילי סלוצקי, תומר סלוצקי, ד”ר אילנה המרמן-ניראד, גדעון סולימני, נפתלי אורנר, פרופ’ נורית פלד אלחנן, מאירה אשר, טליה אזרחי, רחל חיות, ד”ר ענת מטר, עדית ברסלאור, אמיר ביתן, ורד ביתן, רוני סגולי, יואב הס, גיא בוטביה, תמר כהן, ניצה אמינוב, עידית שלזינגר, אברהם אלחנן, יונתן שפירא, ד”ר צביה שפירא, חיה אופק, שרון גמזו, אלי אבידור, ד”ר רוחמה מרטון, יעקב מנור-מסרנו, סא”ל (מיל’) תולי פלינט, אמנון לוטנברג, קלאודיו קוגון, פרופ’ ניב גורדון, קובי סניץ, פרופ’ אילנה לוטן, עומר ארוילי, פרופ’ נתן דסקל, פרופ’ ורוניקה כהן, אייל הראובני, אלי אמינוב, ד”ר אליוט כהן, רחל גיורא, איה גבריאל, דרור אטקס, צילה גולדנברג, פרופ’ בן ציון מוניץ, עפר ניימן, נורה בנדרסקי, נוני טל, עירית הלביא, אבישי הלביא, מיאקו גליקו, ד”ר בטינה בירמנס, ורדה חלד, בלהה גולן זונדרמן, ד”ר ג’וליה צייטין, דליה קרשטיין, יניב יורקביץ, שירלי נדב, מיקי פישר, יעל עגור אורגל, ד”ר גלעד ליברמן, אפרת לוי, נטשה דודינסקי, יאיר בונצל ומארי בונצל.

קישור לעתירה שהוגשה:
https://acrobat.adobe.com/link/track?uri=urn%3Aaaid%3Ascds%3AUS%3A5a897a23-7939-47ff-96da-9db94e378414#pageNum=1

קישור לתגובת המדינה לעתירה:
https://acrobat.adobe.com/link/review?uri=urn:aaid:scds:US:32f0fd05-91a9-371c-ad1a-fa5fb79c4910#pageNum=1

עוד בנושא: