ארמנים בכל העולם מציינים היום (שבת) 106 שנים ליום בו נחטפו מבתיהם והוצאו להורג מאות מנהיגים ארמנים באימפריה העות’מאנית – צעד שהחל את רצח העם שנמשך בשנים הבאות, ובו הושמדה האוכלוסייה הארמנית ברמת אנטוליה ומיליון וחצי בני אדם נרצחו.

רצח העם הארמני, המכונה גם “שואת הארמנים”, ובמסורת הארמנית “הפשע הגדול”, היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות’מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה. רצח העם הארמני התאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. מעשי רצח נמשכו עד 1923. קבוצות אתניות נוצריות אחרות, כמו האשורים והיוונים, נטבחו אף הן באותה תקופה בשטחי האימפריה העות’מאנית, ויש הרואים בכך חלק ממדיניות ואידאולוגיה מכוונת ומתוכננת של העות’מאנים לטהר את אנטוליה מנוצרים.

עד היום הכריזו עשרות מדינות באופן רשמי על הכרתן באירועי תקופה זו כרצח עם, בגיבוי מחקרים של חוקרים והיסטוריונים. חקר רצח העם הארמני הוא חקר רצח העם המקיף ביותר אחרי חקר השואה ורוב בני קהילות הארמנים ברחבי העולם הם פליטי רצח העם הארמני וצאצאיהם. בניגוד למדינות אחרות, מדינת ישראל טרם הכירה רשמית בשואת הארמנית. היא אף הצניעה את רצח העם הארמני ולא הכריזה על הכרה בו, כדי שלא לפגוע ביחסיה עם טורקיה. על פי חוקרים, הדבר נובע מאינטרסים גיאופוליטיים וביטחוניים – ובראשם יחסי ישראל עם תורכיה, אזרבייג’ן וארה”ב; מהרצון לשמר את תפיסת ייחודיות השואה; מהיעדר לחץ ציבורי ופרלמנטרי.