בעיריית חיפה התקציבים הייעודיים הפכו לתקציבים ליהודים בלבד
במהלך החודש האחרון הפייסבוק הזכיר לי את הסערה שליוותה את כניסת סיעת חד”ש לקואליציה בדצמבר 2018. נכנסנו, חברתי שהירה שלבי ואני, עם הרבה אנרגיות ותוכניות, האמנו שראש העיר שעימה כרתנו ברית אמיצה תביא שינוי לטובה לתושבי העיר בכלל ולתושבים הערבים בפרט.
שלוש שנים אחרי, התמונה נראית אחרת לגמרי: הפער בין הציפיות והתכניות לבין המציאות הוא עצום. הוא דומה לפער בין עינת קליש רותם כשפוגשים אותה בלשכה – אישה נעימה ועניינית שמשדרת מחויבות לעקרון השוויון – לבין המדיניות שנשקפת מהתקציב שהיא הביאה; תקציב שמנציח את הפערים ומגביר את האפליה כלפי התושבים הערבים.
שנת 2022 בפתח. אוטוטו בחירות חדשות וקשה להצביע על שינויים לטובה שקרו בשטח. למען ההגינות, אני חייב לציין שמבחינת חזון, יש לקליש-רותם חזון מתקדם בכל הקשור להתחדשות עירונית ונגד ג’נטריפיקציה. אלא שבשכונות הערביות לא הייתה שום השקעה, שום פרויקט רציני של פיתוח. אפילו לא ריבוד כבישים ותיקון מדרכות ומדרגות שבורות. ספסלים והבטחות פוזרו בשפע.
במרוצת השנים ראינו שהעירייה ידעה להזרים משאבים: עמותות החינוך החרדיות קיבלו תקציבי עתק, הקצאת נכסים, הסעות, ציוד ומחשבים. בשוק תלפיות הושקעו עשרות מיליונים. מתוך צבא היועצים החיצוניים במינהלת 2030, דרשנו שיהיה יועץ אחד או יועצת אחת לחינוך הערבי. דרשנו גם תקציב (מאצ’ינג) לתוכניות “אתגרים” לחינוך הבלתי פורמלי. לזה אין תקציב, מתברר, אבל לתוספת מנהלים, עוזרים ורכבי ליסינג דווקא יש. גם לתמיכה בעמותות מוזיקה ותרבות יש כמה גרושים, אבל לטיולים בקברי צדיקים יש יותר ממיליון שקלים בסעיף “תרבות תורנית”.
שטחו של המרכז הקהילתי בוואדי ניסנאס, שמשרת כ-10,000 תושבים, הוא 70 מ”ר. בחורף הילדים לא יכולים לשחק בחוץ, כי המגרש לא מקורה. גם בבית הספר אל-חיוואר הילדים ננעלים במסדרון כשיורד גשם. העיריה הבטיחה לשפץ את בית הספר, אבל לא הבטיחה לקיים. הספרייה המתפוררת בתיכון אל-כרמה עדיין מחכה לתרומות לשיפוץ. לבתי הספר הכנסייתיים לא סיפרו שהעירייה מחלקת מאות אלפי שקלים להצטיידות, בלי שקיפות ובלי קריטריונים. התקציב הייעודי הפך לתקציב יהודי בלבד. בתוכנית האב לחינוך יש תוכניות ארוכות טווח, אבל בתקציבי הפיתוח, החינוך הערבי לא נמצא על המפה, אפילו לא בסעיף “הרב שנתי” הערטילאי והלא מחייב.
כשהמועצה הלעומתית יצאה לדרך בקיץ האחרון הוצע לנו להצטרף. גם אחרי הדחתה של שהירה שלבי מתפקידה כסגנית ראש העיר, סברנו שאפשר לקדם את סוגיות הליבה של ציבור בוחרינו מתוך הקואליציה. אלא שבכל הטיוטות של תקציב העירייה ותקציב הפיתוח התקשינו למצוא ביטוי לחלוקה שוויונית. די להצביע על תקציב של יותר מ-100 מיליון שקלים לבינוי מוסדות חינוך ותרבות, אף לא אחד מהם בשכונה ערבית. לא לחנייה בעבאס, לא לתשתיות בוואדי ניסנאס ובחליסה ולא לסלילת דרך לבית הקברות המוסלמי בכפר סמיר.
לכן, בשבוע שעבר הצבענו נגד תקציב שמפלה בצורה כה בוטה ומגמתית את הציבור הערבי. נמשיך להעמיד את כל הדרישות בפני ראש העיר ובפני מועצת העיר ונחליט על המשך דרכנו לפי מידת ההיענות לדרישות. זה נושא שאמור להתעלות על מאבקי הכוחות בין אופוזיציה לקואליציה ולהיות נר לרגליהם של קברניטי העיר, אם הם באמת רוצים עיר משותפת ושוויונית.
רג’א זעאתרה
עוד בנושא:
