במהלך השנה האחרונה תיעד ארגון זכויות האדם בצלם אחד-עשר מקרים שבהם ירו חיילים באזרחים פלסטינים שעבדו באזורים הסמוכים לגדר המערכת שבין רצועת עזה לישראל ופצעו אותם. באירועים שתועדו מדובר בירי באזרחים שעבדו לפרנסתם באיסוף חומרי בניין למחזור בשל העדר מקורות פרנסה ברצועה, זאת במיוחד לאחר מבצע “עופרת יצוקה” ועקב המצור המתמשך על הרצועה. חשוב לציין כי באף אחד מהמקרים לא נעשה ניסיון לעצור את הנפגעים ומכאן שלא סביר שנחשדו בפעילות שמטרתה לפגוע בביטחון כוחות הצבא או אזרחי ישראל וכי הירי נועד ככל הנראה לסלק את הפועלים משטחים שהצבא הגדיר כאסורים בכניסה. מלבד אחד-עשר המקרים שתועדו, ידוע לבצלם ולארגונים אחרים לזכויות האדם על עשרות מקרים נוספים.

אירועים אלה מצטרפים לשורה של מקרים שתיעד בצלם בשנים האחרונות שבהם ירו חיילים בחקלאים ובמפגינים באזור גדר המערכת גם כאשר לא נשקפה מהם סכנה. ב-28 באפריל האחרון מת מפצעיו צעיר פלסטיני, אחמד דיב, לאחר שנורה על ידי כוחות הביטחון בגבול רצועת עזה, בעת שהשתתף בהפגנה בסמוך לגדר המערכת.

איסוף החצץ וחומרי הבנייה האחרים מתבצע בעיקר באזור התעשייה ארז ההרוס הסמוך למעבר ארז ובהתנחלויות שפונו. חלק מהאזורים הללו הוגדרו על-ידי הצבא כאסורים בכניסה. לאחר “ההתנתקות” הגדיר הצבא את השטח שבטווח של כ-150 מטרים מגדר המערכת שבין ישראל לרצועת עזה, בתוך שטח הרצועה, כשטח אסור לכניסת פלסטינים, ולאחר מבצע “עופרת יצוקה” פיזר הצבא באזור כרוזים המרחיבים את השטח האסור לטווח של 300 מטרים מהגדר. בכרוזים הודגש כי “כל מי שמתקרב מעמיד את עצמו בסכנה”: נגד מי שנכנס לטווח זה, יינקטו כל הצעדים, “בין השאר ירי”, ללא קשר לזהותו או למעשיו. בניגוד לקביעת בית המשפט העליון, לפיה “אזורי בטחון מיוחדים” צריכים להיות מסומנים באופן ברור (בג”ץ 741/05), האזורים האסורים ברצועת עזה אינם מסומנים בכל דרך שהיא, ומבדיקת בצלם עולה כי חלק מהעובדים באזור לא נתקלו בכרוזים אלה וחלקם אף אינם יודעים קרוא וכתוב.

ההכרזה הגורפת על אזורים נרחבים כאסורים בכניסה שבהם ניתן לירות על כל אדם, גם מבלי שתישקף ממנו סכנה כלשהי, אינה יכולה להיחשב לחוקית. ירי חסר הבחנה על אנשים שאינם מהווים כל סכנה לכוחות הביטחון או לאזרחי ישראל מפר את העיקרון המרכזי שביסוד המשפט ההומניטארי הבינלאומי, והוא עיקרון ההבחנה בין לוחמים לאזרחים.

יתרה מכך, יותר ממחצית הנפגעים שתיעד בצלם נורו כשהיו במרחק של למעלה מ-300 מטרים מן הגדר, כלומר מחוץ לאזור האסור גם לשיטתו של הצבא. למעשה, נשקפת כיום סכנה לכל מי שעובד באזורים שלאורך גדר המערכת, גם מחוץ לשטח שהגדיר הצבא כאסור בכניסה.

בשל החשאיות האופפת את הוראות הפתיחה באש, אין בידינו מידע אודות ההוראות הניתנות לחיילים באזור האמור, אולם גם אם הנהלים אינם מתירים ירי אש חיה לעבר הפועלים, בפועל, נפגעים אזרחים רבים מהירי.

מחובתה של ישראל להגן על אזור הגבול ולמנוע פעילות נגדה, אולם השימוש שעושה ישראל בירי חי כדי להרחיק אזרחים שאינם מהווים כל סכנה מהאזור הסמוך לגבול הוא חסר הבחנה ופוגע באופן בלתי מידתי באוכלוסייה האזרחית ולפיכך יש לבטלו לאלתר.

בצלם פנה לפרקליטות הצבאית ולמפקד אוגדת עזה בדרישה לבדוק את חוקיות הוראות הפתיחה באש באזור גדר המערכת ולהפסיק לאלתר את השימוש באמצעים קטלניים להרחקת אזרחים מן הגדר. בנוסף דרש בצלם כי תיפתח חקירת מצ”ח לבדיקת אחד עשר האירועים שתיעד בצלם ושבהם נפגעו פלסטינים שעבדו באזורים הסמוכים לגדר המערכת מירי חיילים בשנה האחרונה.