בן כספית דיווח (“מעריב”, 10.7) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו בוחן את האפשרות לחדש את המגעים בעניין כינון “ברית הגנה” עם ארצות הברית. ההיגיון הפוליטי קצר הטווח מאחורי המהלך מובן: נתניהו מינף היטב לצרכיו האלקטורליים את יחסיו הקרובים עם מנהיגי ארצות הברית, רוסיה, הודו, ברזיל ומדינות נוספות ערב הבחירות האחרונות, והוא מעוניין לעשות זאת שוב.

מפקד צבא ארה”ב, הגנרל ג’וזף דנפורד, בעת ביקור בלשכת ראש הממשלה בירושלים, מאי 2017 (צילום: שגרירות ארה”ב)

    נתניהו חותר אפוא לנצל את העובדה כי הנשיא דונלד טראמפ הוא ה”נדיב” מכל נשיאי ארה”ב לפניו ביחס למדיניות הימין הישראלי. הוא הוכיח זאת בהכרתו בריבונות ישראלית בגולן הכבוש, שהצטרפה להחלטותיו הקודמות – פרישה מהסכם הגרעין והעברת השגרירות האמריקאית לירושלים.

     לדברי פרשן “הארץ” עמוס הראל (12.7), “הצורך הפוליטי של נתניהו וטראמפ נעשה הדדי. כשמעמדו בסקרים מקרטע, נתניהו זקוק למהלך מהדהד בזירה האסטרטגית”. פרשן “וואינט”, רון בן ישי, הוסיף: “ברור כי נתניהו וטראמפ אכן מדברים בימים אלה, כולל השבוע בשיחת טלפון טרנס-אטלנטית, על אקט הצהרתי שאמור לסייע לנתניהו במערכת הבחירות הנוכחית, ולהמחיש לציבור עד כמה הוא משפיע על היושב בבית הלבן ועל התמיכה האסטרטגית שארה”ב מושיטה לישראל”.

     לפי בן ישי, “השניים מדברים על הצהרה שמעניקה משנה תוקף למצב הקיים שבו הממשל בוושינגטון, כל ממשל, נותן לישראל מענק ביטחוני שנתי שבמסגרתו מקיימים ביניהם מערכות הביטחון, קהיליות המודיעין והצבאות של ארה”ב וישראל שיתופי פעולה וחילופי מידע הדוקים על בסיס יומיומי. בנוסף, מקיימים הצבאות תרגילים משותפים – בעיקר כדי להיות מוכנים למקרה שישראל תזדקק לסיוע אמריקני ביירוט טילים ורקטות, וסיוע לוגיסטי דחוף בעת מלחמה”.

    יצוין כי ארה”ב כבר מאחסנת ציוד צבאי ואמצעי לחימה של הכוחות המזוינים של ארה”ב בישראל, למקרה שתחליט לפעול בדחיפות במזרח התיכון. לפי מזכר הבנה שנחתם בין שתי המדינות, הציוד עומד לרשות ישראל בשעת חירום. הפרשנים הוותיקים שכחו גם את דבר קיומם של בסיסים צבאים אמריקאיים על אדמת ישראל.

    לכן חשוב להדגיש כי ברית צבאית זו איננה רק ספין לקראת הבחירות. מדובר בצעד נוסף ברתימת העגלה הישראלית לאסטרטגיה האימפריאליסטית של ארה”ב באזור ובעולם.

    מעניין גם, כי “הנדיב בנשיאי ארה”ב” רוצה לקדם ברית זו שעה שצוותי הבית הלבן לוחצים לשנות את הסכם הסחר החופשי שנחתם עם ישראל. זאת, בדומה לפתיחת הסכמי הסחר של ארה”ב עם מקסיקו ועם קנדה – על מנת למקסם את הרווחים של הקפיטליזם האמריקאי.

    המחיר שאזרחי ישראל ישלמו עבור שינוי הסכם הסחר הוא כאין וכאפס לעומת המחיר בדם שנשלם, כל יושבי הארץ, אם וכאשר יחליט ממשל טראמפ לפתוח במלחמה נגד איראן או שיבחר לתקוף כל מטרה אחרת במזרח התיכון.

עוד על בסיסים של צבא ארה”ב שעל אדמת ישראל, בגיליון  יובל מיוחד של “זו הדרך”, שפורסם ב-2015 (עמ’ 22):

http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2015/08/ZuS2015.pdf

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון “זו הדרך” הקרוב