בית נבחרי ההסתדרות (בינ”ה) התכנס השבוע לישיבה. את עיקר זמן הישיבה תפסו נאומו וברכתו של יו”ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לרגל חג הפסח הקרב. אז מה היה לנו שם?

הרבה ברכות להצלחה במלחמה, תנחומים למשפחות החללים, איחולים להחלמת הפצועים והשבת החטופים. ומה לא היה שם? לא הוקדשה מילה אחת לעובדים שנהרגו בעבודתם – אף לא לאלה שנהרגו במלחמה עצמה, בין אם במקומות עבודה לא ממוגנים או מירי הצבא הישראלי.

ב-9 באוקטובר נורו שלושה עובדי חברת החשמל בידי הצבא בכרם שלום; ב-10 באוקטובר נהרגו שני עובדי חקלאות בתלמי אליהו; ב-15 באוקטובר נהרג עובד בניין בשתולה; ב-8 בנובמבר נהרג אזרח עובד צה”ל ביפתח; ב-12 בנובמבר נהרג עובד חברת החשמל מירי טיל נ”ט בדוב”ב; ב-7 בדצמבר נהרג חקלאי בגשר הזיו; ב-4 במארס נהרג פועל חקלאי במרגליות; ב-27 במארס נהרג פועל תעשייה בקרית שמונה.

מאז תחילת המלחמה נהרגו 11 עובדים שיצאו בבוקר לעבודה ולא ישובו עוד לביתם – כולם בענפים שההסתדרות היא הארגון היציג בהם. נוסף אליהם נפצעו עוד 18 עובדים. האם לא ראוי שיו”ר ההסתדרות יתייחס לכך בדבריו? כמובן, לא הייתה בנאומו אף מילה על העלייה הדרמטית בהרוגים בתאונות העבודה בישראל, בעיקר בענף הבניין – 15 עובדים מאז תחילת השנה.

במקום זאת, הייתה בנאום הרבה טפיחה עצמית על השכם: על ההסכמים שנחתמים, על יחסי העבודה הטובים ועל שותפות האינטרסים עם המעסיקים. בר-דוד חלק להסתדרות שבחים על הישגיה בהצלת המשק והמדינה למרות התנהלות הממשלה.

ומה עוד נעדר מהנאום? לא הוקדשה בו מילה לעוני המתרחב של אוכלוסיות שלמות במדינה או ליוקר המאיים עליהן. לפי נתוני הביטוח הלאומי, 2 מיליון אזרחים (20.9%) נמצאו מתחת לקו העוני בשנת 2022. לפי נתוני “לתת”, נפגעה במלחמה הכנסתם של 19.7% מהאזרחים, וכמות המשפחות הנתמכות במזון באמצעות עמותות עלתה ב-58.1%. כל זה, כנראה, לא מטריד את יו”ר ההסתדרות.