ה-1 במאי, יום העובד הבינלאומי, יצוין בכל העולם ביום רביעי הקרוב ורק בישראל ארגוני העובדים יתעלמו מקיומו ומשמעותו ההיסטורית והעכשווית. מההסתדרות, שזה עשרות שנים נטשה את הדגל האדום ואת ההמנון “האינטרנציונל” ואף ממגדירה עצמה “א-פוליטית” (?) לא ניתן לצפות לדבר. כוח לעובדים יפרסם מנשר גדוש אמירות נכונות על מהות הקפיטליזם והניצול המעמדי – אך ללא כל אירוע ציבורי אודותיו ובלי לתרגם עקרונות אלה לשפת המציאות.

אך אלפי פעילות ופעילי מק”י וחד”ש, שנותרו נאמנים לערכי האחווה בין העמים והאינטרנציונאליזם של העובדים הכה נחוצים בעת הזו, יפגינו ברחבי הארץ. מחר (חמישי) יתקיים דיון בירושלים לקראת ה-1 במאי בהשתתפות חבר הנהגת ההסתדרות לשעבר אפרים דוידי, על “איגודי עובדים בזמן מלחמה”. בשבת תתקיים בנצרת ההפגנה הארצית של חד”ש ומק”י שתצא בשעה 10:30 מרחוב תאופיק זיאד. ביום רביעי ה-1 במאי יתקיימו שתי הפגנות נוספים בשעה 17:00 תצא צעדה לתל-אביב מרחבת תיאטרון גשר ביפו; ובשעה 18:00 בגליל המערבי, תצא תהלוכה מאבו סנאן לרחבת האחד במאי בכפר יאסיף.

בימים של רעב ושפיכות דמים

אחת המשימות הראשונות ביום העובד הבינלאומי הקרוב הוא להופכו ליום מאבק. בקריאה להפגנה שתצא ברביעי הקרוב מיפו לתל-אביב נאמר מפורשות: “בימים של רעב כבד, של שפיכות דמים, של ממשלת שחיתות והפקרת החברה, נציין את יום העובד במחאה”. אכן, המערכה בימין שבשלטון ובהמשך המלחמה והכיבוש הוא הוא היעד המרכזי של ה-1 במאי 2024. אבל יש המפרידים במאבקים וסבורים שהמאבק בהמשך המלחמה והכיבוש לא בהכרח קשור למערכה נגד ממשלת נתניהו-בן גביר. יש מכירים בקשר בל ינותק זה אך מוסיפים “זה נכון, אבל זה לא הרגע”.

הטוען לכתר “מנהיג השמאל הציוני” (קרי: האיחוד של העבודה המקרטעת ומרצ השותקת), יאיר גולן, מייצג נאמנה עמדה זו. בעצרת נגד ממשלת הימין שנערכה בשבת האחרונה (13.4) אמר גולן “כולנו חייבים להעלות את המאבק מדרגה. עצרות מוצאי השבת לא יחוללו שינוי. ההתחדשות והתקומה יגיעו רק אם נצא לרחובות כל יום, ולכל היום. הממשלה הזו חייבת להבין שאין לה לגיטימציה לשלוט, ואין לה יכולת לשלוט כי אנחנו העם, אנחנו מסרבים להישלט על ידי חבורה מושחתת, צינית, קנאית ואלימה. בחג החירות הזה נשבע כולנו על שולחן הסדר כי נוציא עצמנו מעבדות ההשחתה והשחיתות, לחירות האמת והקידמה, וכי נביא בכוחנו אנו לתקומת ישראל השנייה, כי כך נדרש, כך מחייב המצב, כי כך נעשה, וללא ספק, נצליח”, סיים. אכן, יש להיאבק ללא הפסקה בממשלת השחיתות. אך ישנו עם המשתוקק לצאת מעבדות לחירות – זהו העם הפלסטיני, השקוף בעיניי סגן הרמטכ”ל לשעבר.

זכות ההגדרה העצמית של העמים, המאבק בקולוניאליזם, המערכה נגד הדרה וגזענות היו לנכסי צאן ברזל של מעמד העובדים. ערכים אלה אף יהיו חלק מסיסמאות הפגנות ה-1 במאי בישראל ובעולם. ערכים מעמדיים אלה לא קיימים בעולמו של גולן.

בימים של רווחי עתק

בצל המלחמה, ובסיוע של ממשלת הימין, חלקם של העובדים בעוגת ההכנסה הלאומית יורדת בהתמדה. לעומת זאת, חלקם של המעסיקים דווקא עולה בשיעורים הגבוהים ביותר מאז קום המדינה. ערב יום הסולידריות הבינלאומי של העובדים, ה-1 במאי, לנתון זה משמעות מיוחדת לאור רווחי העתק של הבנקים הגדולים ויצרניות הנשק, העלאת המחירים הבלתי פוסקת של היבואנים ורשתות השיווק והתעקשותם של כלל המעסיקים שלא לעלות את שכר העובדים “כי אנחנו במלחמה”.

“אנחנו במלחמה” תהיה בקרוב גם סיסמתו של שר האוצר והמושבות סמוטריץ’, בבואו להסביר מדוע יש לפגוע בשכירים באמצעות העלאת המע”מ והמיסים על העבודה בעודו מחזק את ההתנחלויות והכיבוש. אך המלחמה, למדנו בשבועות האחרונים, לא הפסיקה את המחאה ההמונית נגד ממשלת הימין. המלחמה לא הפסיקה גם את מאבקי העובדים (ר’ ידיעות עמ’ 4). ה-1 במאי ההולך וקרב מהווה ההזדמנות מצוינת כדי לשוב להסביר מזהו מהותו של הקפיטליזם הישראלי: מלחמה וכיבוש, גזענות וניצול, ממשלות מושחתות המשרתות בעלי הון מקומיים וזרים. המערכה לשלום ולשוויון – זהו האתגר הכפול העומד בפני מי שמעוניין לשנות את החברה הישראלית מן היסוד (… ויאיר גולן לא נמנה עמם).

הרשמה להסעות להפגנה בנצרת מת”א וחיפה:

https://forms.gle/8KsJa7x449Vzk9A19

הסעות לנצרת מירושלים:

https://forms.gle/bkm4DLfotc5HVhTM6