הוועד נגד עינויים פנה השבוע אל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ודרש לכלול את פשע העינויים במסגרת החקירה שהוא מנהל מאז מארס אשתקד בחשד לפשעי מלחמה שבוצעו בישראל ובשטחים. הפניה נעשית לאחר ש-1,300 תלונות של קורבנות עינויים שהוגשו מאז 2001 הביאו לשתי חקירות פליליות ולאפס כתבי אישום.

מנכ”לית הוועד, עו”ד טל שטיינר מסרה: “למרות מאמצינו, מדי שנה מוסיפות להתקבל אצלנו עשרות תלונות חדשות על שימוש בעינויים של כוחות הביטחון כלפי פלסטינים, כולל עינויים פיזיים ופסיכולוגיים קשים. ההחלטה לפנות לבית הדין נעשתה בלב כבד, רק לאחר שהגענו למסקנה כי האפיקים בהם פעלנו עד כה אינם מספיקים כדי לחולל את השינוי הנחוץ. עם זאת, עוד לא מאוחר עבור ישראל להוכיח שהיא אכן רוצה ומסוגלת למגר את העינויים בכוחות עצמה: חקיקת חוק האוסר במפורש על עינויים, עריכת חקירות מקצועיות וכנות, והעמדה לדין של מי שביצעו ואישרו את השימוש בעינויים – הם קודם כל האינטרס שלנו, אזרחי ישראל שרוצים לחיות בדמוקרטיה אמיתית, שבה יש גבול לכוח של השלטון על הפרט, ואיש אינו עומד מעל החוק”.

בפניה אל בית הדין פירט הוועד נגד עינויים עדויות של 17 קורבנות שספגו התעללות פיזית ונפשית קשה מידי חוקרי שב”כ – כולל החזקה בתנוחות לחץ מכאיבות שנאסרו על-ידי בג”צ עוד בשנת 1999. רבים מהקורבנות דיווחו כי בסיום החקירות לא יכלו לעמוד על רגליהם מעוצמת הכאב, ומסרו לחוקרי השב”כ הודאות שווא רק כדי להפסיק את העינויים שהופעלו נגדם. על פי הוועד, השימוש בעינויים לא מתרחש במקרה, אלא נעשה באופן שיטתי, על פי נהלים חסויים של שב”כ ובאישור הדרגים הבכירים ביותר.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוקם בשנת 1998 בהמשך לכמה בתי משפט מיוחדים שהוקמו אחרי מלחמת העולם השנייה ואחרי מלחמת האזרחים ביוגוסלביה ורצח העם ברואנדה, במטרה לשים קץ לחסינות ממנה נהנים פושעי מלחמה ברחבי העולם. עד כה הוגשו בבית הדין כשלושים כתבי אישום, וכיום מתנהלות בו חקירות שונות כנגד חשודים ממדינות כגון סודאן, גיאורגיה, מיאנמר ואפגניסטן. בהאג המועמדים לדין הם האחראים על הפרת זכויות אדם. לרוב לא נשפטים בו חיילים או פקידי ממשל בדרגים נמוכים, אלא מנהיגי מדינות, קובעי המדיניות והמבצעים הבכירים שלה. מדינת ישראל מחרימה את ההליכים בהאג באופן גורף, ולא הופיעה בפניו עד כה.

עוד בנושא