“הניצוץ שהדליק את התבערה העממית הוא גירוש המשפחות הפלסטיניות משייח’ ג’ראח” – הדגישה פדואה ח’אדר, המנהיגה הקומוניסטית הפלסטינית תושבת מזרח ירושלים, בשיחה עם העיתון הקומוניסטי הצרפתי “הומניטה”. ח’אדר, שהשתתפה בהפגנות שנערכו בשבוע האחרון, עמדה בראש הרשימה של מפלגת העם בבחירות שאמורות היו להתקיים ברשות הפלסטינית אך בוטלו בהחלטת הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן).

האם את מופתעת מהתפרצות המחאה העממית בירושלים?

היחסים בין תושביה הפלסטיניים של מזרח ירושלים וכוחות הכיבוש הם תמיד מתוחים מאוד. אבל ניסיון הגירוש של המשפחות הפלסטיניות בשכונת שייח’ ג’ראח בידי מתנחלים, יחד עם האיסור שהוטל על הצעירים לשהות סמוך לשער שכם בתום יום צום הרמדאן, היו הניצוץ שהדליק את התבערה העממית. צעדים אלה נתפסו כפרובוקטיביים במיוחד והצעירים יצאו לרחובות בהמוניהם. הדור הצעיר מבין היטב ששם המשחק הוא ייהוד עירם. צעד אחר צעד משתלטים המתנחלים על חלקה המזרחי של העיר. תנאי החיים במזרח ירושלים נעשו בלתי נסבלים עבור כולם – זקנים כצעירים. 

במקומות רבים בעולם נשמעו קולות אשר דורשים להפסיק את הכיבוש ואשר הביעו תמיכה בצעירים. האם יש לך ציפיות מהקהילה הבינלאומית?

נמאס לנו מהצהרות ריקות מתוכן, כפי ששמענו בימים האחרונים. אנו זקוקים למעשים ולא למילים. ארה”ב, האיחוד האירופי ורוסיה פרסמו הודעות ובהן מתחו ביקורת על פעולות ישראל בירושלים, אבל הם צריכים להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. הצעד הראשון לפיוס ולשלום, שלדבריהם הם חותרים אליהם, הוא לסלק את הכיבוש הישראלי מירושלים המזרחית ולשחרר אותנו מהמגף הצבאי הישראלי. מדינות רבות ברחבי העולם טוענות שהן מצדדות בפתרון של שתי מדינות. זה טוב, אבל בהחלט לא מספיק. הגיעה העת להכיר במדינה הפלסטינית בשטחים שנכבשו ב-1967 ולדרוש את הסתלקותם של המתנחלים. ההתנחלויות הפכו הסכנה הגדולה ביותר לעצמאות העם הפלסטיני ולקיומה של המדינה הפלסטינית.