ראש הממשלה נפתלי בנט נפגש היום (שלישי) עם נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי ועם יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד בשארם א-שייח. הפגישה תואמה בחשאי בימים האחרונים כחלק ממהלך נרחב יותר לגיבוש קואליציה נגד איראן בין מדינות כמו מצרים, ירדן, הנסיכויות במפרץ, טורקיה וישראל – שנחשבו בעבר ליריבות. כל זאת בגיבוי אמריקאי.

אמנם המלחמה באוקראינה בכותרות הראשיות. אבל ישנה מלחמה אחרת, קרובה יותר לבתינו – “מבצע צבאי מיוחד” היו מגדירים אותה ברוסיה, אך בלשון צה”לית היא מכונה “המערכה בין מלחמות” – מב”מ. מלחמה זו, שאינה זוכה בסיקור נרחב בעיתונות המקומית או הזרה, היא מלחמתה של ישראל נגד איראן ואין ספק שהנושא עלה היום בשארם א-שייח.

“ממשלת השינוי” ממשיכה את דרכה של ממשלת נתניהו, אבל בגרסה גרועה יותר. ראש הממשלה נפתלי בנט הגדיר את מטרתה של מלחמה זו  עוד בתפקידו הקודם כשר הביטחון: “כאשר זרועות התמנון מכות בך, אל תילחם חזרה רק בזרועות, אלא תחנוק את הראש. במשך שנות דור, נלחמנו ללא הרף בזרועות התמנון האיראני בלבנון, בסוריה ובעזה, ולא התמקדנו מספיק בהחלשה של איראן עצמה. כעת אנחנו משנים את התפישה, ואנחנו במערכה רציפה להחלשת ראש התמנון האיראני עצמו: בפעולות כלכליות, מדיניות, מודיעיניות, צבאיות וגם בממדים נוספים”.

מאז נכנס בנט למשרד ראש הממשלה הוא מממש את הבטחתו, וההסלמה בפעולותיה של ישראל ניכרת. לפי “הארץ” (21.3), “ישראל נוקטת גישה התקפית יותר כלפי איראן, בהתאם לקו שלו הטיף בנט עוד כחבר בממשלת נתניהו, לפני ארבע שנים. גישה זו מכוונת את האש, תוך נטילת סיכון לא מבוטל להסתבכות, אל איראן עצמה יותר מאשר אל שלוחותיה בקרבת הגבול הישראלי”.     

עוד דווח בשבוע שעבר על תקיפה חריגה שיוחסה לישראל, בה הושמדו מאות מל”טים איראניים בבסיס באזור כרמאנשאה במערב איראן. התקיפה אירעה כיממה לאחר ניסיון איראני לשגר שני מל”טים תוקפים לשטח ישראל. את המל”טים האיראניים יירטו מטוסי קרב אמריקאיים

מעל שטחה של מדינה שלישית. התגובה האיראנית באה ב-13 במארס במתקפת טילים על מתקן בעיר אירביל שבכורדיסטן העיראקית. לדברי האיראנים, המתקן שהושמד שימש את המוסד.

כך הורחבה החזית נגד איראן מסוריה (בה תקפה ישראל מאות פעמים בשנתיים האחרונות, בתיאום עם רוסיה) לעיראק ואף לאיראן גופא. לפי התקשורת הזרה, הפעילות הישראלית נגד איראן מתבצעת במגוון תחומים – חבלה במתקני גרעין, תקיפות נגד מל”טים וטילים, פגיעה במתקנים ובאמצעי לחימה של האיראנים והמיליציות השיעיות שהם מפעילים בסוריה, ולעתים גם תקיפות סייבר.

הפרשן הצבאי של “ישראל היום”, יואב לימור (21.3), אף כתב שהסכם הגרעין המסתמן בין ארה”ב לאיראן ” יחייב את ישראל להעצים את המלחמה שהיא כבר מנהלת נגד משמרות המהפכה, בשלל מקומות, אמצעים ושיטות”. כהרגלו מדבר לימור מגרונה של מערכת הביטחון.

איראן, מצדה, מאיימת להשיב לכל תוקפנות ישראלית. וכך, עלול יום אחד הציבור הישראלי להתעורר ולגלות שמריופול זה כאן, ולשאול את עצמו: “מי נתן את ההוראה?”; מי החליט לפתוח במלחמה על ההגמוניה במזרח התיכון במחיר דמים שאין לשערו?

תודות לצנזורה הצבאית ולכתבים צבאיים אומרי הן, אין ויכוח ציבורי של ממש על הסיבות למלחמה שבינתיים אין לה שם. במלחמה זו, העורף – מיליוני אזרחים בשני הצדדים – ייהפך בן לילה לשדה קרב מדמם. “המלחמה היא עניין רציני מכדי שתושאר בידי הגנרלים”, אמר המדינאי הצרפתי ז’ורז’ קלמנסו. בפרפרזה על דבריו, אפשר לומר כי ביטחוננו הוא עניין רציני מכדי להשאירו בידי ממשלת בנט.