ועדת החוקה חוק ומשפט החלה לדון אתמול (שלישי) בהצעות חוק של חבר הכנסת דב חנין (חד”ש – הרשימה המשותפת) של הממשלה ושורת הצעות חוק פרטיות נוספות הנוגעות למשך זמן החקירה המשטרתית ומשך התיישנות העבירות.

לפי הצעת החוק של ח”כ חנין יוגבלו משך זמן החקירה המשטרתית ומשך הזמן בו ניתן להגיש כתב אישום לתקופות קצובות. ח”כ דב חנין נימק כך את הצעתו: “התחלתי עם הצעת החוק עוד בכנסת ה-17 בעקבות ניסיוני כעורך דין. צריך שיהיו כל הכלים לחקור אבל חייבת להיות מסגרת זמן. לא ייתכן להשאיר אזרחים שנים רבות בני ערובה כשהמערכת שמתנהלת לפי לו”ז פנימי משלה. אנחנו מייצרים מדרג שאומר שככל שהעניין פשוט יותר משך החקירה קצר יותר ולהפך”.

עוד אמר חנין בדיון על הצעת החוק: “יש לקבוע מסגרת זמן לחקירות. בעבירת חטא – ששה חודשים; עוון – עד שנה; פשע – לא מהקיצוניים, שעונשו מאסר 10-3 שנים – עד שנתיים חקירה; בעבירה של 10 שנות מאסר או יותר כמו אונס או רצח, האינטרס הציבורי הוא לחקור עד שיימצא האשם. ייקבע מנגנון המאפשר ליועמ”ש החרגה מדתית שלא תעלה על ששה חודשים ובכל מקרה זה היוצא דופן. הנורמה היא שיש קביעת זמן. מנגנון נוסף קובע גם מגבלת זמן למשך טיפול הפרקליטות בחקירות שהוא קצר יותר. לא יכול להיות שייקח חודשים ארוכים ושנים כדי לקבל החלטות”.

עו”ד גדי זילברשלג מלשכת עורכי הדין הוסיף ש”הזמן הקובע לפתיחת חקירה צריך להיחשב מרגע פתיחת חקירה סמויה. כמו-כן, חוק העונשין מגדיר עונשים חמורים גם על עבירות פשוטות יחסית כמו הלבנת הון שיש בצדן 10 שנים ולכן במקרים כאלו כן צריכה להיות הגבלה על משך החקירה והתביעה”. לדברי עו”ד לירון אשל מהמועצה לשלום הילד: “חשוב להשמיע גם את הקול של נפגעי עבירה. כיום אין הנחיות ספציפיות וחקיקה מספיקה לגבי קטינים נפגעי עבירות מין ואלימות שהתביעה אמורה לטפל בהם כדי למנוע עיוות דין. אנחנו רואים תיקים שיושבים שנה וחצי ושנתיים בפרקליטות שבהם הילד בגר וצריך להעיד. לא ייתכן שנפגעים שהם קטינים שנפגעו בעבירות מין קשות יצטרכו להמתין לתיקים של הפרקליטות”.