האלימות הגואה בחברה הערבית פשטה לזירה חדשה ומסוכנת – הרשתות החברתיות. בדיון שנערך השבוע (שלישי) בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, נחשפה תמונה מדאיגה של שימוש ברשתות, ובייחוד בטיקטוק, להפצת תכנים אלימים ואיומים וכן להאדרת פושעים. על פי הערכות מאז תחילת השנה נרצחו בישראל יותר מ-120 אזרחים ערבים.

יו”ר הוועדה, ח”כ איימן עודה (חד”ש) אמר בפתיחת הדיון: “בטיקטוק ניתן לצפות בסרטונים בהם מאיימים על אנשים, שירים שמאדירים ראשי כנופיות, סרטונים המראים כי ילד בן 19 כבר רוכש רכבים במיליוני שקלים, והמשטרה אינה עוצרת אותם”. לדברי עו”ד רידא ג’אבר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: “נוצר פער בין הרשתות החברתיות – מזדהים מצד אחד עם הקורבן, ומפחדים ממי שמאיים, שאין לו פנים אבל יש לו כוחות”. “ההשפעות העמוקות בחברה הערבית מזינות את כל התושבים דרך הנייד – תחושת הפחד האימתנית שמרסקת את הנפש נמצאת אצל כל אחד. יש קשר אינהרנטי וברור בין הרשתות להתפשטות הפחד והאלימות”, הסביר.

אנס אבו דעבס מאיגוד האינטרנט הישראלי שיתף: “אחותי הפכה לאלמנה בגלל הפשע הגואה בחברה הערבית. מוות מיותר שאני מכיר מקרוב. כשאנחנו בתוך הרשת, לפעמים זה מפחיד להביט רק בגלל הקולות המאיימים והמפחידים שעולים משם. ברשתות יכולים לתייג אנשים שהם על הכוונת, שירי הלל והאדרה לראשי כנופיות. כמעט לכל ארגון פשע יש את הזמר ומשרד יחסי הציבור שדואג להעביר וליצור תהילה מכל הליכה וצעידה של הפושעים”.

מנהלת מדיניות ציבורית בטיקטוק, לירון ריפמן, הודתה במהלך הדיון בקושי להתמודד עם כל היקף התופעה, ואמרה: “סימנו תשע קבוצות פשע בישראל, ואנו נוקטים בצעדים כדי להוריד את התכנים שלהן”. היא פירטה איך פעולות סינון הרשת החברתית נעשית, אבל אמרה שגם למסננת הזו “יש חורים”, ולכן רק על ידי דיווח של החברה האזרחית אפשר יהיה לטפל בתופעות. ריפמן סירבה להשיב לשאלות היו”ר, האם בצוותים של טיקטוק העוסקים בסינון תכנים יש עובדים ערבים, ולא רק עובדים שמבינים ערבית, שלא תמיד מכירים את כל הניבים והדקויות.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/130612