ההפגנה שנערכה במוצ”ש האחרון ברחבת מוזיאון תל-אביב נגד חוק החסינות ובליץ החקיקה הימנית ביטאה זעם גובר והולך בקרב מגזרים רבים נגד הפשיזציה המואצת.

    קבוצה-אחר-קבוצה מפרסמות גילוי דעת נגד צעדיה של הקואליציה הימנית שבהקמה. אפילו שופטים בדימוס הביעו דאגה מהמהלכים המתגבשים לצמצום סמכויות בית המשפט העליון. להתארגנות זו, שאותה יזמה השופטת בדימוס דרורה פלפל, הצטרפו כ-100 שופטים בדימוס.

    בקול קורא שהוציאו השופטים בדימוס נכתב: “אנו, 98 שופטות ושופטים בדימוס, מכל ערכאות השיפוט בארץ, שהקדשנו את חיינו לעשיית משפט וצדק, יוצאים בזאת בקול קורא להגן על יסודות הדמוקרטיה ועל מערכת המשפט בישראל”. בין החתומים גם השופטים בדימוס אליקים רובנישטיין ואילה פרוקצ’יה (שניהם היו שופטים בבית המשפט העליון), ורדה אלשיך, דפנה אבניאלי, שלי טימן, ברכה אופיר-תום, נורית אחיטוב, חנן אפרתי, דוד חשין, נילי ארד, דן ביין, בילהה גילאור, מיכל לויט, דליה מארק-הורנצ’יק, איריס סורוקר, אמנון סטרשנוב, דיתה פרוז’ינין, מיכל רובינשטיין-שמגר וסביונה רוטלוי.

ללמד על הדמוקרטיה

     בשבוע שעבר (23.5) פורסמה החלטה של האסיפה הכללית של האגודה הישראלית למדע המדינה, בה חברים מרצים וחוקרים מכל האוניברסיטאות והמכללות. האסיפה החליטה: “הימים הם ימים קריטיים, ימים בהם  יסודות ההסכמה הדמוקרטית נמצאים תחת מתקפה בשל ניסיונות לחוקק חוקים פרסונליים, בחסות הסכמים קואליציוניים, בחסות מילים ומשפטים. המשמעות היא החלפה של  ‘תהליך’ ב’תוצאה’, שעניינה הטיית האיזון בין הרשויות במחי יד חוקית ומהירה”. ההחלטה קראה “לעמיתים ועמיתות אנשי מדע המדינה, במוסדות האקדמיים, החברה האזרחית ומורי האזרחות, להצטרף לפעולה אקדמית ואזרחית, ולהקדיש חלק משיעוריכם להוראת מושכלות יסוד של משטר דמוקרטי, לביטויי המחשבה הדמוקרטית בתרבות ובחברה, ולדיון פתוח עם הסטודנטים על סוגיות אלו”.

    כך הם הצטרפו לקבוצה של מרצים המלמדים וחוקרים באוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ שהתארגנו כדי להיאבק בבליץ החקיקה האנטי-דמוקרטית. הקבוצה פרסמה עצומה מקוונת בה הציעו המרצים להקדיש שלושה ימים השבוע, מ-27 ועד 29 במאי, ללימודי דמוקרטיה. בין היוזמים: הפרופסורים דן אבנון (האוניברסיטה העברית), אווה אילוז (האוניברסיטה העברית), מיכל שמיר (אוניברסיטת תל אביב), אורית קדר (האוניברסיטה העברית) ואיל חוברס (אוניברסיטת תל אביב).

    בעצומה נכתב כי “הדמוקרטיה בישראל לא הייתה ואיננה חפה מפגמים, לעיתים קשים, אלא שבעת האחרונה היא מאוימת דווקא מצד שליחי ציבור בה, שיש ביניהם המטיפים לפרשנות מצומצמת ומעוותת שלה. שם הדמוקרטיה נישא לשווא ותוכה הולך ונעכל. עקרונות היסוד שלה, כגון חקיקת חוקים המשרתים את הציבור ולא את שליחו, ביזור עוצמה והגבלתה, והעצמאות של שלוש הרשויות – עקרונות אלו ואחרים מתערערים בישראל 2019. אנו, מרצים ומרצות באוניברסיטאות ובמכללות בישראל מודאגים ממגמה זו. כחלק מחברותנו במוסדות אקדמיים במדינה חופשית חובה עלינו  לא  רק  לחקור  את  האמת  ולקדם  את  הידע,  ולא  רק להכשיר סטודנטים במקצועות השונים; חובתנו גם לתרום לחינוכם של תלמידינו ככלל, וכאזרחים בפרט. אנו מוטרדים מכך שרבים מתלמידינו מאבדים את אמונם במוסדות הדמוקרטיה וביכולת תפקודה”. לדבריהם, “בישראל כמעט שאין ימים רגילים, אך ימים אלה הם הרי גורל. ערכי הדמוקרטיה, שלטון החוק והשוויון האזרחי נרמסים ברגל גסה”.

    יותר מ-150 מרצים וחוקרים בכירים במשפטים הודיעו (22.5) כי הם “מתנגדים לשינויים הדרמטיים להחלשת מערכת המשפט, שנידונים כיום במסגרת המו”מ הקואליציוני”. בין החותמים שמות בולטים, לרבות דיקאנים בעבר ובהווה של הפקולטות המובילות למשפטים: הפרופסורים ברק מדינה, מני מאוטנר, אייל גרוס, איל בנבנישתי, סוזי נבות, ידידיה שטרן, רון חריס ועוד. “כולנו מאוחדים בדעה המקצועית שחלק מהתכניות המקודמות, לפי הדיווחים, במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, הן יוזמות מסוכנות ביותר שיסבו נזק בלתי הפיך לשלטון החוק ולמסגרת הדמוקרטית של ישראל”, כתבו.

שתיקת ההסתדרות

    הפרקליטים והמשפטנים בפרקליטות ובמגזר הציבורי הביעו אף הם תמיכה במערכה נגד בליץ החקיקה האנטי-דמוקרטית של הימין. יו”ר ארגון הפרקליטים של ההסתדרות, אורית קורין, אמרה: “אלה ימים חשובים לשמירה על שלטון החוק ואופייה הדמוקרטי של ישראל. כל חקיקה שתביא להחלשת מערכות החוק והמשפט היא בעלת השלכות רוחב חברתיות ותפגע בסופו של דבר בכולנו, האזרחים”.

    ראוי להדגיש שהנהגת ההסתדרות טרם התייחסה לבליץ החקיקה האנטי-דמוקרטית, למרות שהליכוד מקדם, בין היתר, הצעת חוק להחלשת ארגוני העובדים. כך שבה ההסתדרות לשגיאותיה הקשות כאשר לא יצאה חוצץ נגד “חוק הלאום” הגזעני הפוגע קשות בחבריה ואף לא תמכה במחאה החברתית ההמונית בקיץ 2011.

“השווקים מודאגים”

    בעוד שההסתדרות אינה מוכנה להתייחס לתהליך הפשיזציה המואץ, דווקא מגזרי הבורגנות וההון הזר מודאגים. “אם יתממשו היוזמות בקואליציית נתניהו, החותרות תחת הביקורת השיפוטית של בג”ץ על מעשי חקיקה ועל פעולות מינהליות ושלטוניות, דירוג האשראי של ישראל עלול להיפגע. עוד לפני הורדת דירוג אפשרית, החשש לפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון צפוי להשפיע על משקיעים זרים הבוחנים את רמת הסיכון של המשק בבואם לקבל החלטות על השקעות בישראל”, נכתב ב”דה מרקר” (23.5).

    זו הסיבה בגינה התארגנה לפתע קבוצה של “עורכי דין בכירים” (שם קוד לפרקליטי ההון והשלטון) למערכה על הדמוקרטיה. עבורם, דמוקרטיה אינה שאלה של זכויות אדם, מאבק באפליה או בכיבוש. עבורם דמוקרטיה היא “שוק חופשי” וקפיטליזם פראי; והם מודאגים. הם מודאגים מ”ארדואניזציה” ומפגיעה אפשרית באינטרסים של בעלי ההון המקומיים והזרים. הרי הם משרתם של אותם האדונים, המודאגים אף הם.

אפרים דוידי

הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון “זו הדרך” הקרוב