הכנסת אישרה ביום שלישי, ה-22 במרץ, את חוק הנכבה ואת חוק ועדות הקבלה.

חוק הנכבה מסמיך את שר האוצר לעצור תקציבים ממוסדות המקבלים מימון מהמדינה, אם תישמע בהם קריאה לשלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ח”כ עפו אגבריה (חד”ש) פנה לח”כ דוד רותם (ישראל ביתנו), מיוזמי חוק הנכבה: “אתה לא רוצה ללמד ילדים יהודים ואת העם היהודי לדעת מה היה פה. שלא תחשוב שלא נלמד את הילדים שלנו שבחיפה וביפו ובעכו היו ערבים שחיו ועבדו. את האסון שקרה לעם הפלסטיני ב-1948 אנחנו נלמד. אם אתה חושב שהחוק הזה יסתום לנו את הפיות, אתה טועה”.

ח”כ חנא סוויד (חד”ש) אמר: “דווקא השנה כל האירועים סביב יום הנכבה יהיו מעל ומעבר לכל השנים שהיו קודם. ייקחו כספיים מהמוסדות, לא ייקחו כספים – אני מבטיח לכם, שמאורעות הנכבה השנה יהיו פי חמישה מאשר שהיו בשנים שעברו”.

ח”כ דב חנין (חד”ש) אמר בדיון (לצפייה בסרטון וידאו מהמליאה), כי “החוק המקורי אסר על אזרחים לבטא את כאבם על האסון שפקד אותם כשהפכו לפליטים. גם במהדורה ההיא זה היה חוק מסוכן. התערבות בכאבם של אנשים, ברגשות של אנשים, לא ראויה למדינה דמוקרטית. היא גם לא אפקטיבית. הגרסה הנוכחית היא לא טובה יותר מהקודמת”.

האגודה לזכויות האזרח הודיעה כי תעתור לבג”ץ בעקבות אישור החוק: “החוק פוגע באופן קשה בחופש הביטוי הפוליטי, בחופש הביטוי האמנותי ובזכות להפגין, שכולן זכויות יסוד, החיוניות לקיומה של הדמוקרטיה”.

עמותת רופאים לזכויות אדם גינתה גם היא את אישור החוק: “החוק מהווה ביטוי נוסף להתפוררות הדמוקרטיה, בדרכה של מדינת ישראל אל משטר המאופיין על ידי עריצות הרוב. על חברי הכנסת, הסבורים כי יוכלו להשתיק קולות ולדכא מחשבות, להבין כי שכרם יצא בהפסדם: ‘חוק הנכבה’ עתיד לחזק את ההבנה בקרב הציבור כי נישול פלסטינים מבתיהם וקרקעותיהם אינו אירוע חד פעמי שחל ב-1948, אלא מדיניות סדורה המכוונת לשם דיכוי ואפליית אזרחי ישראל הערבים. דווקא משום היותו חוק אלים המבקש לסתום פיות, יוביל ‘חוק הנכבה’ לשבירת קשר השתיקה ולדיון מעמיק על יחסה המחפיר של ישראל כלפי אזרחיה הערבים”.

חוק ועדות הקבלה מאפשר לישובים קהילתיים בני 400 בתי אב ומטה “למנוע הצטרפות חברים לא רצויים”. ח”כ חנין אמר בנאומו במליאה: “החוק מפרק את החברה לגורמים ופוגע בערבים, במזרחיים, באתיופים, בלהט”ב ובעניים. מנגנוני ההפרדה היו במרכז משטר האפרטהייד בדרום אפריקה: חוק איזורי הקבוצות מ-1950 קבע יישובים נפרדים לגזעים שונים. כמה שנים מאוחר יותר קבע ביהמ”ש העליון האמריקאי בפרשת בראון ש״נפרד אבל שווה הוא לעולם לא שווה.

“בימים אלה לפני 59 שנים פסל ביהמ”ש העליון של דרום אפריקה את חוק הייצוג הנפרד של בני תערובת. ראש הממשלה מאלאן הוביל, בתגובה, תיקון חוק שמנע מביהמ”ש העליון לפסול חוקים. בימים אלה, לפני 51 שנים, נרצחו 69 מפגינים שחורים בהפגנות שארפוויל נגד האפרטהייד. הימין הקיצוני מוביל אותנו אחורה במנהרת הזמן, לימים האפלים שעברו מהעולם במקומות אחרים”.

ח”כ סוייד אמר: “אני מודיע בצער וביגון על פטירה קלינית של מדינת ישראל. יש אמנם איסור בחוק על שלילת מגורים בגלל מוצא לאומי, אבל מותר למנוע זאת בשל מאפיינים תרבותיים. אנחנו נפעל שיישובים, מועצות מקומיות ואזוריות שיפעילו את החוק – יוחרמו בעולם”.

האגודה לזכויות האזרח ועמותת “קרן אברהם” עתרו לבג”ץ כבר ביום רביעי, ה-23 במרץ, בדרישה לפסול את החוק. בעמותה אמרו כי “החוק מעגן את רעיון ההפרדה האתנית בין אזרחי מדינת ישראל, וממסד מנגנון אפליה בחסות הכנסת. בארגון “עדאלה” אמרו: “החוק פוגע בזכויותיהם הבסיסיות של אזרחים מקבוצות שונות בישראל, וממסד לראשונה בהיסטוריה משטר של הפרדה במגורים”.