בדיון שערכה בשבוע שעבר הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת בסוגיית “הוגנות מגדרית בבחירת שמות לרחובות”, חשפה עו”ד מיקי רויטמן  כי בתוואי מסלול מרתון תל אביב הרצים והרצות במרתון לא יחלפו לאורך כל 42 הקילומטרים – דרך אף רחוב הנושא שמות נשים.

“אני גרה ליד ביתן הלנה רובינשטיין ויום אחד אני רואה שעולה שלט ופתאום קוראים לזה ביתן אייל עופר”, אמרה. “אולי כדאי שמבני ציבור יכנסו לרשימה של וועדת השמות. יש 475 רחובות בתל אביב על שם מספרים. יש עוד 70 רחובות על שם מספר עברי שלא קשורים לשום דבר. יש מעל 540 אתרים שנקראים על שם מספרים ואפשר שנקרא להם על שם נשים. לא צריך לשנות שמות קודמים”.

לדברי יו”ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש – הרשימה המשותפת) “נושא השמות הוא לא נושא של דאגה אלא עניין של הוגנות. העניין שאנו כנשים לא נהיה מודרות מהשיח והתודעה הציבורית. העלמת שמות הנשים הוא העלמת הנשים מההצלחות והתרומות שלנו לאנושות, להיסטוריה, לפוליטיקה ולמדע. נשאלתי אם יש לנו מספיק נשים שתרמו לחברה שאפשר להזכיר את שמותיהן ברחובות – יש לנו לכל הרחובות שנסללו במדינת ישראל ויסללו במדינת ישראל וגם זה לא יספיק”.

ח”כ גבי לסקי (מרצ) הוסיפה ש”יש בתל אביב מעל 3000 רחובות. 64 רחובות נקראו על שמות נשים כולל רחובות משותפים לשני בני זוג. כשראיתי את רשימת הרחובות חשכו עיני. אני חושבת שההנצחה של שמות נשים במרחב הציבורי זה להביא את פועלן של נשים ותרומתן לעשייה. זה כאילו שצד אחד מספר את הסיפור”. מנכ”לית שדולת הנשים, ענת פישר הדגישה: “רחובות הם מרחבים שלמים שמודרים מנשים. לא מספיק להסתפק בספסלים, לא צריך להסתפק במועט”. על כך העיר יו”ר הרשימה המשותפת, ח”כ איימן עודה (חד”ש): “לתת שמות לרחובות זה חלק מתפיסה חברתית נכונה”.

לדברי יעל שרר, מנהלת פרויקט “רחוב משלה”: “עשינו מספר תלת ספרתי של רחובות שנקראו על שם נשים ברשויות שונות וגם פארקים וספריות. ההצעה להסתפק בפחות היא לא נכונה. אנחנו בתנופת בנייה מטורפת ואפשר לתת שמות של נשים לבתי ספר. המאגר של ‘רחוב משלה’ מכיל מאות נשים. יש גיוון עצום מדתות ועדות שונות עם הישגים שונים. כל פעם שיש שכונה חדשה משרד הפנים צריך לעודד את הציבור לפנות לוועדת השמות ואז לא נקבל שמות של צבים וטווסים”.

ח”כ תומא-סלימאן סיכמה את הדיון: “היום אני מכריזה שהוועדה תנכיח נשים במרחב הציבורי. הוועדה פותחת במסע שמטרתו להנכיח נשים במרחב הציבורי. לא ניתן להדיר ולמחוק נשים ואת תרומתן או במכוון או בצורה בלתי מודעת. אנחנו רוצות לתת לצעירות ולילדות דוגמאות לנשים שאפשר להזדהות איתן. הגיע הזמן של בית המחוקקים לפתוח סדרת חקיקה כולל הרכב ועדות השמות. מי שקובע שמות קובע מציאות שבה הנשים נעלמות מהתמונה. מבני ציבור צריכים להיכנס לוועדת השמות כולל חיוב של לפחות 50 אחוז בכל השמות החדשים. אולי הגיע הזמן לבקש חובת דיווח על אופן השמות שנותנים ברשויות המקומיות. יש פה בעצם מכלול של הצעות אופרטיביות כדי להנכיח שמות נשים במרחב הציבורי. אני מתחייבת שהוועדה תיקח על עצמה את הפרויקט הזה. לא נוותר. אלה משאבים שמגיע לנו כנשים ליהנות מהם ולהטביע בהם את חותמנו”.

יצוין שהדרך לשוויון מגדרי ברחובות ת”א-יפו עוד ארוכה, אבל ההצעה לסדר של חברת המועצה מוריה שלומות מתנועת אנחנו העיר לפיה שמותיהם של מחצית מרחובות העיר יהיו של נשים עברה לפני שבועיים ברוב קולות בהצבעה בישיבת מועצת העיר. השלב הבא הוא להביא להחלטה משמעותית בוועדה לשוויון מגדרי. לדברי שלומות “גם אם העירייה תסלול עשרה רחובות חדשים כל שנה, וגם אם כולם יקראו על שם נשים, לא נשיג הוגנות מגדרית בעשרות שנים הקרובות. יש לעיריית תל אביב-יפו את האפשרות לעשות מהפכה בזמן קצר. יותר מחצי מהרחובות הקיימים בעיר הם רחובות ניטרליים מבחינה מגדרית, ויש לקבל את ההחלטה הצודקת ולשנות את שמם לרחובות על שם נשים”.

עוד בנושא:

הישג לתנועת אנחנו העיר: שמותיהם של מחצית הרחובות בת"א-יפו יהיו של נשים