הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה השבוע (שלישי) דיון בנושא השפעת הריסת בתים על נשים בנגב. יו”ר הוועדה, ח”כ עאידה תומא סלימאן (חד”ש – הרשימה המשותפת), אמרה בפתח הדיון: “המערכת שהורסת בתים ופוגעת באוכלוסייה מלווה פעמים רבות באקטים שגוררים לאלימות גם נגד הנשים והילדים שנמצאים בשטח. הנשים, נושאות בנטל של משפחה שאיבדה את הכל. ראיתי מראות מזעזעים, זה טראומה – גם למי שצופה. המראה של צעצוע של ילד מבצבץ מתחת להריסות אמור לזעזע כל אדם במדינה. אי אפשר לעבור על זה בשקט. משרד הבריאות ומשטרת ישראל לא ראו לנכון להגיע, זה לא להחלטת לא המשטרה ולא עובדי משרד הבריאות להתנער מאחריות להגיע לישיבה בוועדה בכנסת. לא פטרתי אותם מהנוכחות בישיבה ויהיה לזה המשך בהתדיינות מול שני המשרדים. אני מעבירה פה ביקורת חריפה עליהם”.

פעילה בפורום לדו-קיום בנגב, הודא אבו עבייד, הציגה את הנתונים: “בנגב חיים בין 80 ל-100 אלף אזרחים בדואים בתנאי צפיפות, ללא נגישות למים זורמים. בקורונה, לנשים אין אופציה להיות בבידוד בחדר נפרד וברגע שהבית נהרס או תחת איום, אין איך להיות בבידוד במקרים כאלה. בשנת 2020 נהרסו 2,568 מבנים בכפרים בדואים בנגב. למרות המשבר ההומניטרי שנגרם על ידי המגיפה, זהו המספר השנתי הגבוה ביותר של מבנים שאי פעם נהרסו בכפרים הבדואים. כ-40% מהמבנים שנהרסו היו מבני מגורים. בין 2013-2020 נהרסו תוך 8 שנים 13,265 מבנים. 94% מסך המבנים שנהרסו ב-2020, נהרסו על ידי הבעלים. לא רק שהבית שלהם נהרס הם משלמים את העלות של הטרקטור שהורס להם את הבית. אין לאנשים אופציה להוציא את הדברים מהבית. לפינוי יש השלכות ארוכות טווח על האושר של אימהות ואיכות החיים שלהן, מה שיכול להשפיע על מערכת היחסים שלהן עם משפחותיהן. השפעות ההריסה מזיקות גם לבריאותם הנפשית של עשרות אלפי ילדים שקיבלו צווי הריסה לבתיהם ללא מועד לביצוע”.

יו”ר הוועדה הגיבה לנתונים: “יותר מ-24 אלף ילדים ראו את הבית שלהם נהרס. אנשים נמצאים כאן מלפני קום המדינה ויש להם בעלות על השטח. יש הסתה פרועה נגד הציבור הערבי בנגב. אני הייתי רוצה לראות יותר חברי כנסת מגיעים לכאן כדי לשמוע”.

עו”ד חנאן  אלסאנע, מנכ”לית הפורום לדו קיום בנגב, הוסיפה: “מי רוצה לחיות תחת הריסת איום הבית שלו? מי רוצה שהוא והילדים שלו יחיו בפחד? לאלפי משפחות ולאלפי נשים – אין פתרון. הריסת הבתים תלויה בהחלטות פוליטיות ואנחנו משלימים את המחיר. עד שנמצא פתרון למשבר הפוליטי אני קוראת למשרדי הרווחה לתת מענה לנשים שמתמודדות עם דיכאון ואלימות. הגענו לרווחה ואומרים לנו ‘אין תקציב'”.

לדברי מרים אבו אלקיעאן תושבת הכפר אום אלחיראן: “כשהילדות שלי רואות שוטרים הן רועדות, המשטרה מהווה להן פחד וטראומה. אנחנו יוצאים מכפר של יותר מ-70 שנה. ‘לא מוגדר’ זו ההגדרה של המדינה. אני יוצאת ללמד ואני בפחד שכשאני אחזור אני אראה את הבית שלי הרוס. אנחנו אזרחי המדינה, יש לנו זכויות. אנחנו עובדים, משלמים מיסים. למה לא לאפשר לנו לחיות כמו שצריך? סכסוך מתמיד לא טוב לעתיד שלנו. אחנו כאן כדי להישאר”. יו”ר הוועדה הגיבה לעדותה: “אני רואה איך הנגב מתפתח למרות הכל, למרות כל ההסתה, יושבת מולי אישה שסיימה תואר שני, עומדת מחנכת, זו גאווה”.

לדברי מפקח מחוזי במשרד הרווחה, חאלד אזבגרה: “יש לנו 4 שלוחות של משרד הרווחה בנווה מדבר שעובדות בתוך השטח בכפרים מוכרים, להגיד שכולם מונגשים לכל האוכלוסייה? אנחנו עדיין לא שם. יש לנו תכניות לפתיחת עוד שלוחות בדרישה, בכפרים הלא מוכרים אישרנו תקצוב לניידת שתוכל להגיע למשפחות מסביב לקבל את השירות”.
יגאל בוסקילה, סמנכ”ל ההסדרה במשרד הרווחה, הסביר: “לנו אין סמכויות אכיפה. לא מתפקידנו לבצע הריסות. מי שמוציא את הצווים זה מנהל מקרקעי ישראל. אנו יוזמים פתרונות לאותם האוכלוסיות. במרכזי השירותים יש בתי ספר ואשכולות גנים. ביקשנו כרשות הבדואית לתקצב את השיפור המצב של מרכזי השירותים האלה: חשמל, תשתיות, כבישים והרחבת מרכזי השירותים כך שניתן יהיה לכלול באותו שטח גם אתר נוסף כמו למשל, שירותי בריאות ומשרד רווחה”. בוסקילה, התפרץ לדברי יו”ר הוועדה – והיא הגיבה בחריפות: “אדוני ישלח לוועדה תשובה מסודרת עם מפת הפריסה של המרכזים ואיפה בדיון מתכננים את ההתרחבות. הדיון הזה תמיד מעורר אמוציות, יש שיח פטרוני שאפילו כנראה לא הבין שהוא הבין מול יו”ר ועדה פרלמנטרית. תפקידי הוא לבקר את ההתנהלות שלכם. תפקידכם לשרת את הציבור, בלי שריף של האזור שצריך להסדיר ולסדר את האוכלוסייה שם, עוד יגיע היום שכולנו נברך על פירוק הרשות הזו”.

 לאחר מכן ח”כ תומא-סלימאן סיכמה את הדיון: “אני רוצה לברך את הנשים שהגיעו להשמיע את קולן, אני מודה לכן על הכוח שאתן משדרות. אתן מגדלות דור של צעירים חזקים, מתפתחים ועובדים, שלצערי הרב מקבלים יחס מפלה מהמדינה. הפתרון האמיתי הוא בהכרה בכלל הכפרים. אני קוראת למשרד הרווחה ולמשרד הבריאות שייקחו את האחריות על המוחלשים ולהתחיל לחשוב ביחד על פתרונות שצריך לספק”.