לפני 50 שנה, ב-25 באפריל 1974, התחוללה “מהפכת הציפרונים” בפורטוגל. כך הגיע לסופו המשטר הפאשיסטי בראשות הגנרל הדיקטטור אנטוניו דה אוליביירה סלזאר שהחזיק בשלטון מ-1932 עד 1968 ולאחר שלקה בשבץ מוחי ומת, הוחלף על ידי מרסלו קייטנו הייתה מצויה במאבק קולוניאלי עם אנגולה האפריקאית שהייתה מושבה פורטוגזית מ-1483 עד 1975 ומאז שחרורה הדרדרה ל-30 שנים עקובות מדם של מלחמת אזרחים וסכסוך מזויין.

“מהפכת 25 באפריל” או “מהפכת הציפורנים” על שם פרחי הציפורן שנדחסו לתוך קני הרובים של חיילי צבא פורטוגל שתפסו את השלטון בתמיכת המפלגה הקומוניסטית הפורטוגזית ולאחר שנים של עבודה ושיתוף פעולה במחתרת, לקחו את השלטון מן השלטון הפאשיסטי וכוננו משטר דמוקרטי פרלמנטרי. המהפכה לוותה בשיריהם של הזמר פאולו דה קרבליו שייצג באותה שנה את פורטוגל באירוווזיון ובשירו של גראנדולה וילה מורנה. במהפכה נהרגו 4 אזרחים בלבד. מהפכת ה-25 באפריל נחגגת כל שנה בפורטוגל, המצב הכלכלי הרעוע בפורטוגל בשנים האחרונות יחד עם השלטון הניאו-ליברלי של האיחוד האירופי והבנק העולמי והתעצמותו של הימין הקיצוני בבחירות שנערכו לאחרונה מעיבים על השמחה. המפלגה הקומוניסטית הפורטוגזית, הנמנית עם מחוללי המהפכה לפני חצי מאה, החלה לציין את ההתקוממות הצבאית בה לקחו חלק חיילים וקצינים קומוניסטים, בשורה ארוכה של אירועים תרבותיים ופוליטיים שהחלו השבוע ויימשכו עד ה-1 במאי – יום העובד הבינלאומי.