אלפים רבים הפגינו ביום שישי, ה-31 במרץ, לציון יום האדמה ה-36. עצרות ותהלוכות התקיימו בכפר דיר אל-אסד בגליל, ביישובים סכנין, עראבה, כפר כנא, בטייבה שבמשולש וכן בוואדי אל-נעם בנגב. בין המפגינים, חברי כנסת ערבים ואנשי ועדת המעקב העליונה. בעצרת שנערכה בגליל האשים יו”ר חד”ש, ח”כ מוחמד ברכה, את ממשלת הימין ש”מקדמת את תוכניות טרנספר בנגב ובחלק מהיישובים הערבים”, והוסיף כי הממשלה עלולה להביא לפיצוץ אדיר עם האזרחים הערבים בעקבות מצוקת הדיור וקרקעות. יו”ר חד”ש גם התייחס לחששות בישראל מהתלקחות ביום האדמה ואמר: ״מאז ומתמיד זרעי הפיצוץ נזרעו על ידי הממשלה. המאבק של האזרחים הערבים הוא מאבק דמוקרטי לגיטימי לזכויות שלהם, הממשלות הם שמביאות למצב של התפרצות ושל מצוקות ומחאה״.

סוכנות הידיעות הפלסטינית “מען” דיווחה הערב כי עשרות פלסטינים נפגעו מדיכוי המחאות שפרצו בנקודות רבות בגדה המערבית וברצועת עזה. בהפגנה ליד שער שכם בירושלים עצרה המשטרת 17 מפגינים פלסטינים בחשד ליידוי אבנים.

ביום ראשון, ה-1 באפריל, תתקיים ביפו תהלוכה ביפו לציון יום האדמה: הצעדה תתחיל ב-15:00 בנמל יפו ותסתיים בעצרת בגן עג’מי.

באותו יום יתקיים אירוע של תא חד”ש סטודנטים בטכניון: 19:30 באולם השומר הצעיר, ליד שער נווה שאנן. פרטים נוספים בעמוד האירוע בפייסבוק

—
בשנת 1976 פרסם מינהל מקרקעי ישראל הודעה בדבר הפקעת קרקעות של אזרחים ערבים לפי סעיפים 5 ו-7 בפקודת הקרקעות המנדטורית משנת 1943 (רכישה לצורכי ציבור). הפקעת הקרקעות נעשתה לצורך הרחבת העיר כרמיאל. הפקעות אלו היו המשך להפקעות קודמות, עליהן החל הציבור הערבי להתקומם בסוף שנת 1975, שמטרתן הייתה ייהוד הגליל: שליטה יהודית מבחינה דמוגרפית וטריטוריאלית. אישים במגזר הערבי הביעו זעם על הכוונה “לייהד את הגליל” והביעו חשש מהפקעת אדמות השייכות לערבים. נציגים של הוועד הארצי של ראשי המועצות המקומיות הערביות, שהוקם ב-1974, נפגשו עם פקידים בכירים וניסו להניא את השלטונות מלבצע את התוכנית ולהגיע לפשרה.

במקביל הובילה מק”י להקמת “הועד הלאומי להגנה על האדמות”, שנטלה על עצמה להיאבק נגד הפקעת הקרקעות אשר בראשו עמד הכומר המנוח. ביוזמת מנהיגי מק”י ועל פי החלטתה, מנהיגים מהציבור הערבי הכריזו על שביתה כללית ב-30 במרץ 1976, נגד הפקעת אדמות ונגד אפליית הערבים במדינת ישראל. ההפגנות נערכו בעיקר בסחנין, עראבה ודיר-חמא. בהפגנות נהרגו שישה מפגינים; ארבעה על ידי צה”ל ועוד שניים על ידי המשטרה. שלושה מההרוגים היו בסח’נין. ההפגנות התפשטו לכל הארץ ואף לשטחים הכבושים. הציבור הערבי בישראל מציין מאז את יום האדמה מדי שנה באמצעות מחאות ושביתות.