על פי המחקר שפורסם היום (שלישי), יום העו”ס, מהעובדות הסוציאליות בישראל מדווחות על יכולת מועטה לענות על צרכי הפונים, 40% אומרות כי זמני ההמתנה של הפונים אליהן ארוכים מדי, ו-50% מציינות כי קיים דגש על ‘כיבוי שריפות’ בלבד – כך עולה ממחקר שערכו איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים וחוקרות במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון.

מחקר העומק שהובילה ד”ר טליה מיטל שוורץ-טיירי עסק באיכות השירותים החברתיים בישראל ותנאי העבודה של העובדות הסוציאליות. איסוף הנתונים בוצע במהלך תקופת הקורונה, בחודשים יולי-אוקטובר 2020, בקרב 2,244 עובדים ועובדות סוציאליות. המחקר חושף תמונה מדאיגה על מצב שירותי הרווחה בישראל ועל תנאי העבודה הירודים של העובדות בהן, הכוללים שכר נמוך, שחיקה ואלימות מילולית ופיזית המופנית כלפיהן. משתתפי המחקר העידו כי מצבם התעסוקתי הוחמר עוד לפני פרוץ המגפה.

מהמחקר עולה כי 43% מהעובדות הסוציאליות עובדות במשרה חלקית – עד 85% משרה בהן 14% עובדות עד 50% משרה. לפי המחקר, תופעת אחוזי המשרה הנמוכים מאפיינת את ישראל בלבד ולא קיימת בקרב עו”סים בעולם. יותר ממחצית מהעובדות הסוציאליות מדווחות כי אין מספיק זמן לפגישות עם הפונים, ו-40% כי אין מספיק זמן לבחון באופן ראוי את צורכיהם. 50% מציינות כי קיים דגש על השגת מטרות לטווח קצר ו’כיבוי שריפות’. 55% מציינות החמרה במצב הנפשי ובנזקקות של הפונים עוד לפני משבר הקורונה.

כמו כן, השכר הממוצע השנתי של עובדות ועובדים סוציאליים ישראלים עומד על כ-100 אלף שקל. בהשוואה בינלאומית עולה כי עו”ס בישראל משתכרת פחות ממחצית מאשר בארה”ב. בארה”ב עומד השכר השנתי הממוצע על יותר מ-210 אלף שקל בדנמרק על כ-190 שקל ובאוסטרליה על כ-152 אלף שקל.

לדברי יו”ר איגוד העו”סים, ענבל חרמוני “בשנה האחרונה אנו מתמודדים עם גידול של עשרות אחוזים בפניות ובהעמקה מטאורית של המצוקות”. עוד הוסיפה “ילדים שנפגעים בבית, נערים שנכבים מול הזום, משפחות שנכנסות לעוני, קשישים שמסתגרים בבדידותם, אלימות כלפי נשים. יש אוכלוסיות שמעולם לא היו בשירותי הרווחה וכעת מתקשים לסגור את החודש. המדינה לא השכילה להגדיל בהתאמה את המשאבים בשירותים החברתיים, ולכן לעובדות ולעובדים הסוציאליים אין יכולת לתת מענה, ובקושי לכבות שריפות. אם המדינה לא תתעורר היום ותשקיע את מה שנדרש – המגפה החברתית תתפוצץ לנו בפנים”.