לא רק האוכלוסייה בפזורה הערבית-בדואית בנגב מפוקרת ללא מיגון בעת ירי טילים על ישראל. גם למבקשי המקלט ולפליטים אין מקלט בקרבת בישראל. כך נמסר מארגון סיוע לפליטים (א.ס.ף).

לדברי הארגון המתקפה האיראנית במוצ”ש והמצב הביטחוני המתוח מהווים תזכורת למצב הקשה הקיים בו לרוב מבקשי המקלט בישראל, מי שברחו מסכנת חיים בארץ מוצאם, אין גישה למקלטים או לממ”דים. “מבקשי המקלט שנמצאים כאן כחוק כבר למעלה מ-15 שנים, אך חיים ללא זכויות מעמד גרים לרוב בדירות צפופות הממוקמות בבניינים ישנים של שכונות בעלות מעמד סוציו-אקונומי נמוך. רבים מהם גם מציינים שאין מקלטים זמינים קרוב מספיק למקומות מגוריהם”, הדגישו.

חמור במיוחד הוא מצבם של מאות מבקשי מקלט תושבי שדרות, נתיבות ואשקלון, שמצאו את עצמם במצוקה מוגברת בעקבות המלחמה, ללא מיגון וללא פרנסה. בתים של פליטים נפגע בהפגזות ויש אף שלושה שנרצחו בידי החמאס. חלקם התפנו, ובזכות ארגוני חברה אזרחית, פעילים ואזרחים, קיבלו מחסה במקומות אחרים בארץ.

אחרים מצאו דירות להתארח בהן, של חברי קהילה ושל ישראלים. עד היום לא ערכה המדינה מיפוי של אותם מפונים וכל תוכניות הסיוע אינן כוללות אותן מה שאומר שמבקשי המקלט שנאלצו לעזוב את בתיהם בדרום, אינם מקבלים כל סיוע כספי ומוצאים את עצמם במצוקה קשה ביותר. יצוין שא.ס.ף יחד עם ארגונים שותפים הגישו בדרישה לכלול גם אותם בתוכניות הסיוע.

בתוך כך, נמסר כי חלה הטבה במצבה של אמינה אלחסוני מהיישוב הערבי-בדואי הלא מוכר אל-פורעה שליד ערד, נפצעה קשה מרסיס מיירט, שחדר לראשה בעת התקיפה האיראנית. אמינה בת ה-7 מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים סורוקה בבאר שבע ולא נשקפת בסכנה לחייה.

ליד אל-פורעה הוצבו שתי מיגוניות המשמשות בעיקר את ילדי הכפר אך אינם יכולים לתת מענה לכל תושביו. חלקם עזבו את בתיהם כדי להסתתר מאימת הטילים מתחת לגשרים ובמעברי מים. בכסייפה, היישוב המוכר הקרוב, ששוכן 15 ק”מ מאל-פורעה, התושבים הסתתרו בבית הספר וכך גם בביר הדאג’. ח”כ יוסף עטאונה (חד”ש-תע”ל) חשף בישיבת ועדת הכספים של הכנסת שנערכה בנובמבר האחרון שאין מיגון מתאים המסוגל להגן על חייהם של כ-120 אלף תושבים שמתגוררים ב-35 יישובים לא מוכרים ברחבי הנגב.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128736/