מאות השתתפו אתמול (חמישי) בתהלוכה ועצרת לציון 64 שנים לטבח כפר קאסם. בין המשתתפים: כל חברי סיעת חד”ש בכנסת יחד עם מזכ”ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית, עאדל עאמר, תושב המקום. יצוין שתחת הכותרת “מכפר קאסם לעסקת המאה – קברניטי ישראל עדיין מפנטזים על טרנספר”, מק”י והחזית הדמוקרטית לשלום ושוויון (חד״שׁ), פרסמו אתמול גילוי דעת. “שישים וארבע שנים לטבח הנורא שבוצע ע”י כוחות הביטחון הישראלי ביום 29.10.1956 בו נרצחו בדם קר 49 חללים – גברים נשים וילדים חפים מפשע שחזרו מעבודתם מחוץ לכפר”, נאמר בהודעה.

ועוד: “מרחץ הדמים שבוצע בהוראת הממסד, בצל הממשל הצבאי, נועד להטיל אימה על תושבי המשולש במטרה לגרשם. גם היום, 64 שנים מאוחר יותר, המנטליות הגזענית ופנטזיות הטרנספר נותרו חלומם הרטוב של קברניטי המדינה. במסגרת “עסקת המאה” הופיע סעיף המציע גירוש של מאות אלפי אזרחים ערבים מהמשולש ממעגל האזרחות, תחת כותרת ‘חילופי אוכלוסין'”.

לדברי מק”י וחד”ש “גם יותר משישה עשורים אחרי הטבח הנורא, הממסד עדיין רואה באזרחים הערבים-פלסטינים בישראל אויבים, ולא אזרחים שווי זכויות. בעודנו מציינים יום זה, אנו נשבעים לחללי כפר קאסם: לא נשכח אתכם לעולם, ונציין את היום הזה שנה אחר שנה, כיום של אחדות לאומית ושל מאבק נגד המדיניות הגזענית – למען שוויון זכויות וחיים בכבוד במולדתנו מימים ימימה”.

בנאום במליאת הכנסת אמרה ביום רביעי ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש – הרשימה המשותפת): “הכרה בעוולות היא שלב הכרחי בדרך לתיקונן. יש להפוך את הטבח הנורא הזה לשיעור על תהומות הזוועה אליהן גזענות, עליונות יהודית ושליטה צבאית באזרחים יכולות להוביל. הדרך לפיוס עם האזרחים הערבים, הדרך לפיוס עם העם הפלסטיני, עוברת בהכרה בפשעי העבר.”

טבח כפר קאסם התחולל ב-29 באוקטובר1956 , ובמהלכו ירו שוטרי משמר הגבול למוות ב-49 מתושבי הכפר הערבי, בהם נשים וילדים. בינואר 1957  הועמדו לדין 11 שוטרים וקצינים שהיו מעורבים בטבח. שמונה מהנאשמים הורשעו ונדונו לתקופות מאסר ממושכות אך איש מהם לא ריצה את מלוא תקופת מאסרו. כעבור שנה אחת בלבד, זכו אחרוני המורשעים בחנינה מנשיא המדינה יצחק בן צבי והשתחררו ממאסרם.

ממשלת ישראל הטילה צנזורה צבאית כדי להסתיר את הטבח. אולם חברי הכנסת מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק”י) תופיק טובי ומאיר וילנר, חשפו את הפרשה מעל דוכן הכנסת. בעקבות הסערה הציבורית שקמה נאלץ ראש הממשלה דוד בן–גוריון להורות על חקירה ועל עריכת משפט צבאי לנאשמים. לפי עדותו של אחד מחושפי הפרשה, ח“כ וילנר, שפורסמה בכתב העת “ערכים” באוקטובר 1966, במלאות 40 שנה לטבח: “העובדות האיומות על הטבח בכפר קאסם נודעו לציבור בארץ ובעולם רק אחרי שביקרנו, החבר תופיק טובי יחד עם כותב שורות אלו בכפר. היה זה לאחר הפרסום המעורפל של הממשלה שבועיים לאחר הטבח. משנכנסנו לכפר לא ראינו תחילה אנשים ברחובות, לאחר זמן מה מצאנו מספר צעירים שבתחילה פחדו מאתנו. אך לאחר שהתברר להם מי אנו ולשם מה הגענו לכפר רכשנו את אמונם ובעזרתם נכנסנו למספר בתים. אז שמענו לראשונה על כל מה שהתרחש, את מלוא גודל הזוועה. אנו רשמנו ותעדנו את הדברים, לרבות שמותיהם של כל הנרצחים”.

עוד כתב מזכ”ל מק”י דאז, ח”כ וילנר: “בתזכיר שהוציא החבר תופיק טובי בשלוש שפות תוארו מעשי הזוועה ופורסמו שמות כל הקרבנות והגילאים שלהם. מאוחר יותר התקיים המשפט של מבצעי הטבח, והוטלו עליהם פסקי–דין קלים יחסית לגודל הפשע… חמור ביותר גם מה שאירע לאחר המשפט. כל הרוצחים קיבלו חנינות ושוחררו כבר לאחר שלוש שנים! 17 שנים הפכו לשלוש. וגם במהלך שלוש השנים זכו מבצעי הטבח לתנאי מאסר טובים במיוחד. במהלך תקופת מאסרם התקשר עימם ראש הממשלה, דוד בן–גוריון, מספר פעמים. לאחר שחרורם הם קיבלו תפקידים ממלכתיים בכירים, גם בקרב האוכלוסייה הערבית. עובדות אלו מוכיחות כי השלטונות לא ראו במבצעי הטבח פושעים, אלא מבצעי ‘שליחות ממלכתית’ בהקשר למלחמה נגד מצרים. את המשפט הם נאלצו לקיים,  כיוון שהידיעות על הטבח התפרסמו ונודעו לציבור בארץ ובעולם. במלאת40  שנה לטבח כפר קאסם, הועלתה הדרישה, כי נושא הטבח ייכלל בתכניות הלימודים בבתי-הספר, כחלק מהחינוך נגד גזענות ושנאת עמים, לשלום, לשוויון זכויות ולדמוקרטיה”.

סרטון –דברי ח”כ תומא-סלימאן במליאת הכנסת: https://www.facebook.com/aidatuma/videos/753331775615314

עוד בנושא בגיליון “זו הדרך”, 25 באוקטובר 2016, עמ’ 4: http://maki.org.il/he/wp-content/uploads/2016/10/G40_2016.pdf