השרים לשעבר בממשלת בנימין נתניהו מוסיפים להתנהג בלויאליות ראויה לגנאי למורשתו הפוליטית והאידיאולוגית של מנהיג הימין וראש הממשלה לשעבר. שתיקתו של נפתלי בנט (לשעבר שר הביטחון של נתניהו) לגבי “עסקת הטיעון”, כמו גם אישור עסקת הצוללות וספינות חיל הים המגלומנית (“ישראל אימפריה!”) עוד בטרם הקמתה של ועדת חקירה בנושא, מעידים שבנט מוסיף להיות עוזרו הנאמן של נתניהו. בנט אף לא מעוניין שהנושא ייחקר, חרף החשדות הכבדים כלפי הבוס לשעבר.

שר האוצר לשעבר של נתניהו, הלא הוא ה”חליפי” יאיר לפיד, מתכוון להזרים 100 מיליון שקל למיזם פוליטי כושל, שנועד לממן בסתר תעמולה ממשלתית בארצות הברית ובמדינות מערביות נוספות.  מיזם זה הופקד עד לאחרונה בידי המשרד לנושאים אסטרטגיים של ממשלת נתניהו, שנסגר לפני כחצי שנה. תכליתו: מימון עקיף של ארגונים זרים שיפיצו תעמולה פוליטית ימנית במדינות בהן הם פועלים, תוך הסתרת העובדה שמאחוריהם עומדת ממשלת ישראל. אלה מעשיהם של בנט ולפיד בימים האחרונים.

חצי שנה מלאה לממשלת השינוי, ואין שינוי באופק; היא רק מתמידה במדיניות נתניהו. בשייח’ ג’ראח נמשכים הגירוש והנישול; בשטחים הכבושים, ההשתוללות האלימה של המתנחלים אינה יודעת רסן; בנגב ניתן לקק”ל אישור לגזול את אדמות התושבים הערבים-בדואים; המדיניות הניאו-ליברלית הכלכלית והחברתית של אביגדור ליברמן ממשיכה את מדיניות ההפרטה ההרסנית; העמקת הכיבוש בגולן הסורי; הוצאה של ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים אל מחוץ לחוק; קידום חוק האזרחות הגזעני; וגיוס חרדים לצבא הכיבוש. זו רק רשימה חלקית של “הישגי” ממשלת הימין בחצי השנה של כהונתה.

יש שמרימים גבה על הגדרת ממשלת בנט כממשלת ימין. אך אין תחום, בתחומי פעילותה הרבים והמגוונים, בו עמדות הימין התומך בכיבוש ובקפיטליזם אינן שולטות. אין לבוא בטענות לרע”מ על תמיכתה העקבית בעמדות אלה. הרי המפלגה האיסלמיסטית הייתה מוכנה לתמוך גם ב”דבר האמיתי” – המשך כהונתו של נתניהו.

אשר למרצ ולעבודה, קשה עד מאוד למצוא שינוי לעומק בפעילותם של משרדי הממשלה בראשם עומדים ניצן הורוביץ ומרב מיכאלי. אך גם בסוגיות יסוד כמו העמקת הכיבוש והפערים החברתיים כתולדה ממדיניות הממשלה, אין לעבודה ולמרצ שום אמירה. זו שתיקה שניתן לפרשה אך ורק כתמיכה.

מספרים שממשלת בנט הוקמה כדי למנוע מנתניהו לשוב לשלטון. נתניהו אכן סולק מהשלטון בגופו, אך נותר ברוחו. ייתכן שעסקת הטיעון (או כפי שהוגדרה בגיליון “זו הדרך” הקודם: “חנינת ההון והשלטון”) תרחיק את נתניהו מהחיים הפוליטיים לשנים ספורות. אך מורשתו הימנית הקיצונית של נתניהו מוסיפה לשלוט בגאון בממשלת בנט.