מדד המחירים לצרכן עלה באפריל 2022 ב-0.8% – הודיעה השבוע (15.5) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס). ב-12 החודשים האחרונים נרשמה עליה של 4% במדד. עליות בולטות במחיר נרשמו בסעיפי הירקות הטריים (עלייה של 5.5%), ההלבשה (עלייה של 2.8%) והתחבורה (עלייה של 2.3%). מחירי הדירות והמזון אף זינקו ב-16% וב-5% בהתאמה בתוך שנה!

    גל ההתייקרות הציב את המחירים בישראל כיקרים ב-20% מממוצע המחירים במדינות הקפיטליסטיות החברות בארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD).

   ההתייקרות המואצת, שפתרונה אינה נראה באופק, יא בעיה קיומית עבור המתגוררים בשכירות. את המכה הכואבת בכיס הם יספגו כבר בחודשים הקרובים, שכן התייקרות במחירי הדירות מאותתת בדרך כלל על מגמה דומה בשוק השכירות. לכן, נראה כי שיא התייקרות מחירי הדיור עוד לפנינו. למשקי הבית המפסידים  מכנה משותף חברתי ברור: עובדים שכירים, סטודנטים ומשפחות חד-הוריות.

    הלמ”ס (או כל גוף ממסדי אחר) אינו בודק את הקשר בין יוקר המחיה למעמד. למרות זאת, בולט לעין שיוקר המחיה בישראל לא “פוגע בכולם”. אינפלציה היא מכשיר רב עוצמה בו משתמשת הממשלה כדי לשחוק את שכר העובדים ובדרך זו להגדיל את שורת הרווח של בעלי ההון, אותם היא משרתת. זאת בייחוד במשק המונופוליסטי הישראלי בו שולטים כמה תאגידים גדולים מקומיים וזרים. אלה שולטים בייבוא ובענפי התעשייה, המסחר והקמעונאות.  כאשר המחירים מזנקים, שכרו של מעמד העובדים נשחק השכבות המוחלשות נחלשות עוד יותר. ממשלת הימין של בנט אינה עושה דבר כדי לבלום את גל ההתייקרויות.

    זוכרים את מסיבת העיתונאים “הבהולה” בתחילת פברואר, שבה הציגו ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי את “תוכנית הממשלה להפחתת יוקר המחיה”?  

    התוכנית הוצגה אז בעקבות ביקורת ציבורית נרחבת על ההתייקרויות השונות במשק, החל במוצרי מזון והמשך במחירי החשמל, הארנונה, המים והדלק. במסגרת התוכנית ההיא הוצגו צעדים ליישום בשנת 2022, אשר “יגדילו את ההכנסה הפנויה ויעודדו תעסוקה בקרב מעמד הביניים, משפחות צעירות ועובדים בשכר נמוך”. עוד נאמר כי תפקיד התוכנית “ליצור הפחתה רוחבית של מכסים, שתוביל להוזלת מוצרי מזון וצריכה, ולהוזלת חומרי גלם לתעשייה ולבנייה על מנת לסייע בהפחתת מחירי הדיור”.

    בהמשך הכריז משרד האוצר על אודות הקמת ועדה להפחתת הריכוזיות ולהגברת התחרות בענף המזון: “הוועדה תמפה את שוק המזון, השחקנים, נתחי השוק, רמת הרווחיות, רמות המחירים, מיזוגים ורכישות שנעשו בשנים האחרונות, תוך השוואה למדינות מפותחות בעולם. הוועדה תמליץ על צעדים אקטיביים להפחתת הריכוזיות ולהגברת התחרות, ואף תמליץ תיקוני חקיקה ככל שיידרשו”.  

   מיותר לציין, כי דבר ממה שהובטח לפני שלושה חודשים לא מומש. אמנם מחיר הדלק הופחת במעט, אולם כעבור כמה שבועות שב למחירו הגבוה. חוסר מעש איננו טעות, אלא מדיניות שתפקידה לשרת את האינטרסים של בעלי ההון והמונופולים הגדולים. בקופת המדינה עודף של יותר מ-30 מיליארד שקלים. בארבעת החודשים הראשונים של השנה נרשם באוצר עודף תקציבי ברצף חסר תקדים מאז הקמת המדינה. המסר ברור: המשאבים לתשלום תוספות יוקר ושכר לכלל העובדים קיימים. הממשלה בוחרת לא לשלם לציבור.