ב-17 בנובמבר נאם ח”כ דב חנין במליאת הכנסת בעקבות המלצות הביניים של ועדת ששינסקי בעניין תמלוגי הגז

גברתי יושבת-הראש, עמיתי חברי הכנסת. מדינת ישראל נמצאת בתחתית הליגה העולמית של חלקה של המדינה, חלקו של הציבור, בהכנסות ממשאבי הטבע. אנחנו בתחתית של הליגה העולמית בחלק שלנו, הציבור, בהכנסות מגז, מנפט, ממשאבי טבע אחרים. לא פחות חמור, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו לא רק למטה, אנחנו גם יורדים. שיעור ההכנסות של הציבור ממשאבי טבע גז ונפט הולך ופוחת, בגלל הרפורמה במס והפחתת מס החברות.

ככל שאנחנו מדברים על משאבי הגז, מדובר על הרבה מאוד כסף, כסף שיכול לשמש לפתרון של הרבה בעיות חברתיות, חינוך, דיור, בריאות. לכן לא מקרה שבנושא הזה התעורר מאבק ציבורי להעלאת הכנסות המדינה ממשאבי הגז שנמצאו; הפורום לפעולה אזרחית התגייס לעניין הזה, אבל זו פעולה של כוחות רבים ממגוון של מקומות ותחומים בחברה הישראלית, ממגוון של זרמים פוליטיים. המאבק הציבורי הזה הביא להקמתה של ועדת ששינסקי, שפרסמה השבוע דוח ביניים.

דוח הביניים של ועדת ששינסקי, עמיתי חברי הכנסת, הולך באופן מרחיק לכת לקראת ברוני הגז. קודם כול, על-פי הדוח לא מציעים להעלות את התמלוגים. התמלוגים הם המסלול הפשוט יותר לגבייה. מציעים להשאיר את השיעור של התמלוגים ברמה הנמוכה של 12.5%, בפועל זה 10.6%, רמה של שיא עולמי נמוך בתמלוגים.

גם המסים, אגב, עמיתי חברי הכנסת, לא עולים – לא מציעים להעלות את המסים. המסים ממשיכים וימשיכו לרדת, כי מס החברות במדינת ישראל הולך ויורד. הוועדה מסתפקת בהצעה להטיל היטל מיוחד על הרווחים, אבל גם כאן, חברי חברי הכנסת, העוקץ טמון בשורה האופרטיבית של ההמלצה. ההיטל הזה יוטל אך ורק על רווחי היתר. הוא לא יוטל על כל רווח, הוא יוטל על רווחים שמעל 150%. רק שם בכלל יתחיל ההיטל להיות מוטל, והוא יגיע לרמה ממשית רק כשאנחנו מדברים על רווחי עתק של 230%. רווחי ענק יישארו בידי הטייקונים, גם על-פי המנגנון הזה.

הוועדה ממליצה להכיר בהוצאות בשיעור מוגדל: לא בשיעור של 100% אלא בשיעור של 150%. גם זה דבר חסר תקדים. על כל הוצאה של 1 שקל שהוצאו בחיפושים, יקבלו היזמים הכרה בהוצאה של 1.5 שקל. וכמובן, התמלוגים מנוכים מההיטל, ההיטל מנוכה מהמס.

התוצאה, ההכנסות של המדינה על-פי ההמלצות יהיו הכנסות קטנות. הרווחים של בעלי ההון, של הטייקונים למיניהם, יהיו עצומים. עמיתי חברי הכנסת, לצערי, לא נבדקה על-ידי הוועדה גם השאלה החשובה של מתן הזיכיונות. איך ניתנו הזיכיונות האלה בלי מכרז? איך זה קרה שבניגוד לחוק הנפט, חברה אחת, “נובל אנרג’י”, קיבלה הרבה מעבר למקסימום המותר, בין 6,000 ל-7,000 קילומטר מרובע של שטח חיפוש?

אך למרות כל ההליכה הזאת לקראת ברוני הגז, אני שומע שהם מפחידים את הציבור ומנסים לאיים, מה יקרה אם ההמלצות המתונות האלה תתקבלנה.

אני רוצה לומר שאין שום סיכוי שתשובה יברח. הוא לא יברח וגם “נובל אנרג’י” לא תברח, כי על-פי המלצות ששינסקי מובטחים להם רווחי עתק עצומים, חסרי תקדים. מכיוון שהם לא פריירים הם ממש לא יברחו.

גם ארצות-הברית, עמיתי חברי הכנסת, לא תתבע את ישראל בפני בית-הדין הבינלאומי בהאג; בזה איימו עלינו בדיון בוועדת הכלכלה. כולנו יכולים להירגע, ארצות-הברית לא מגיעה להאג כבר כמה וכמה שנים, משיקוליה היא, והיא לא תתבע גם את מדינת ישראל בגין העלאת תמלוגי הגז. אבל גם אם תתבע את מדינת ישראל בגין העלאת תמלוגי הגז, התביעה הזאת תידחה על הסף, כי כל המדינות בעולם מעלות תמלוגים ומסים על גז ונפט. המדינה היחידה שבה הנושא הזה תקוע 60 שנה, מ-1952, זאת מדינת ישראל. חברות שפועלות בבריטניה, כל שנתיים שלוש מעלים להן את שיעורי המסים והתמלוגים.

עמיתי חברי הכנסת, בנושא הזה נכונה האמירה, שהיא נכונה במצבים רבים: האויב הגדול ביותר של הטוב הוא הכאילו. אנחנו צריכים להיזהר מאוד ממצב שבו יש כאילו העלאת הכנסות של הציבור, כאילו נגיסה ברווחי היתר העצומים של הטייקונים ובעלי ההון, אבל בפועל, עמיתי חברי הכנסת, יש לנו בעצם החמצה של הזדמנות היסטורית לקחת משאבים ולעשות בהם את ההשקעה לטווח ארוך בחינוך, בבריאות, ברווחה, בדיור, שהחברה הישראלית כל כך צריכה.