הניתוח המגדרי של הצעת תקציב המדינה לשנים 2022-2021 עמד במרכז ישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה שנערכה אתמול (שני) בכנסת. יו”ר הוועדה, ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש-הרשימה המשותפת) הסבירה ש”החלטת הממשלה קבעה שכל תקציב מדינה שמגישים צריך לכלול ניתוח מגדרי כך שנדע באיזה סעיפים אנחנו בתת תקצוב, מה מצב השוויון המגדרי כשמגעים לחלוקת התקציבים. תקציב זה שיקוף של מדיניות ואם יש תת תקצוב לנשים בצוותים העובדים או במענה על צרכי נשים זה אומר שמדיניות הממשלה היא לשמר את המצב הקיים ולא לשפר אותו. זהו אחד מהכלים החשובים ביותר לבחינת המציאות שלנו. ממה שראינו לא רק שלא התקדמנו, לא שנעצרנו איפה שהיינו אלא יש נסיגה משמעותית בניתוחים שהציגו המשרדים. לא מצאנו כמעט 40 אחוז ניתוח בתקציב שהיה צריך להיות 100 אחוז”.

לדברי מנכ”לית הרשות לקידום מעמד האשה, אוה מדז’יבוז’: “הרשות קיבלה את האחריות לאסוף את הנתונים מהמשרדים אבל לא קיבלה שום סמכות משום היבט. יש לנו שיתוף פעולה של 70 אחוז מהמשרדי”. במצגת של הרשות לקידום מעמד האישה התברר כי ישנם כ-115 אלף עובדים במגזר הציבורי אשר מתוכן כ-59 אלף נשים, המהוות 51% מכלל העובדים. במגזר הציבורי לא כולל משטרה ושב”ס מועסקים כ-78 אלף עובדים מתוכן כ-49 אלף נשים, המהוות 63% מכלל העובדים. המצגת גילתה כי העובדים במגזר הציבורי בדרג הבכיר עומד על כ-2,548 מתוכן נמצאות פחות מ-99 נשים, המהוות 35% מכלל העובדים בדרג זה. בדרג הבכיר המוביל נמצאות כ 356 נשים, המהוות 36.9% מכלל העובדים בדרג “יש 80 חברות ממשלתיות ומנכ”לית אחת – פה הבעיה”, הדגישה מדז’יבוז’.

 ד”ר יעל חסון מנהלת תחום מגדר במרכז אדוה הוסיפה “המצב בתקציב הנוכחי שגם איסוף הנתונים הוא ממש לא טוב ורוב משרדי הממשלה לא עומדים בחובתם להגיש ניתוח תקצוב ראוי. אנחנו לא יודעות כמעט שום דבר על חלוקת תמיכות ורכש. הניתוח הוא לא עקבי. אי אפשר לעשות השוואה על פני שנים  ואז אי אפשר לדעת אם פערים התרחבו. בחלק מספרי התקציב נעלם מידע שהיה לו ערך. אין ניתוח של נשים וגברים כמקבלי מקבלי קצבאות, משתתפים בתוכניות להכשרה מקצועית וזה הופך את התהליך לשטוח מאוד וחסר ערך. אנחנו רוצות לקבל תמונה על אי השוויון המגדרי ולתקן בהתאם”.

היו”ר סיכמה: “ההנחיות של משרד האוצר צריכות להתאים למאה אחוז מניתוח התקציב על פי החלטת הממשלה. היה לכם רק שבע שנים איך לעשות ניתוח. תפסיקו לעשות הנחות למשרדי הממשלה, הנחות מעידות על חוסר הבנה או חוסר חשיבות ושניהם לא מקובלים עלי”.