ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר להכריז בתום יום הבחירות: “אזרחי ישראל – תודה. הענקתם ניצחון ענק לימין ולליכוד בהנהגתי. הליכוד גדול בפער עצום מול המפלגה הבאה בגודלה. ברור שרוב מובהק מאזרחי ישראל הם ימנים, והם רוצים ממשלת ימין חזקה ויציבה”.

ייתכן שהוא צודק; רוב אזרחי ישראל היהודים אכן תומכים בימין. אך פרסום תוצאות האמת, למחרת הבחירות, מגלה תמונה מורכבת הרבה יותר. לפי ספירת כמעט 100% מהמעטפות הרגילות, שהן יותר מ-4 מיליון קולות, גוש תומכי נתניהו (כולל ימינה של בנט) זוכה ב-59 מנדטים, בעוד שגוש מתנגדי נתניהו מקבל 56 מנדטים, ורע”מ עוברת את אחוז החסימה וזוכה בחמישה מנדטים. לפי נתוני ועדת הבחירות, הליכוד זוכה ב-30 מנדטים; יש עתיד ב-17; ש”ס ב-9; כחול לבן ב-8 ; ימינה, ישראל ביתנו, העבודה ויהדות התורה ב-7 כל אחת; הרשימה המשותפת, הציונות הדתית, ותקווה חדשה ב-6; רע”מ ומרצ ב-5. בעת כתיבת שורות אלה טרם נספרו כחצי מיליון מעטפות כפולות, ולפי הודעת ועדת הבחירות ייתכן שרק ביום שישי הקרוב יפורסמו התוצאות הסופיות. 

אך עם כל הזהירות המתבקשת, ניתן כבר עכשיו להסיק כמה מסקנות ממערכת הבחירות הרביעית שידעה ישראל בשנתיים האחרונות. הראשונה היא שלא תיתכן הקמת “ממשלת ימין חזקה ויציבה” במהרה כהבטחת נתניהו. המפתח להקמת ממשלת ימין בראשות נתניהו נמצא בידי… רע”מ. ראשי המפלגה האסלאמית-שמרנית חייבים לפעול באחריות המתבקשת כדי למנוע מהימין הקיצוני הגזעני להקים ממשלה שתפעל קודם כל נגד השוויון ונגד זכויות האזרחים הערבים.

המסקנה השנייה היא שיש סיכוי בכנסת הקרובה (אף אם לא תאריך ימים) להקמת גוש נגד הכיבוש ולמען השלום, ובו כ-18 חברי כנסת מסיעות המשותפת, העבודה ומרצ. מימושו תלוי באחריות שיגלו ראשי העבודה ומרצ, שבעבר סרבו בעקשנות לשתף פעולה עם חברי הכנסת של המשותפת.

מסקנה שלישית: תוצאות הבחירות הן מכה קשה לרשימה המשותפת, שירדה מייצוג של 15 חברי כנסת לכ-11 (סיעות המשותפת ורע”מ יחדיו). לכישלון זה אבות רבים, ובהם הירידה במספר המצביעים הערבים ואובדן קולות של המשותפת בקרב המצביעים היהודים לטובת העבודה ומרצ.

על חד”ש, ככוח המוביל במשותפת, מוטלת האחריות לפתוח בדיון מעמיק וכן על תוצאות הבחירות ולתקן במהרה את הדרוש תיקון. הדגש הוא במהרה; כי ייתכן שהבחירות לכנסת ה-25, החמישיות תוך שנתיים, עומדות בפתח. בתרחיש בו ייכשל נתניהו בהקמת ממשלה יציבה והבחירות יתקיימו כבר בסתיו הקרוב, מן הכרח להציב אופוזיציה לוחמת בכנסת ומחוצה לה, שלא תסתפק ב”לא ביבי” – אלא תציב מצע ברור למען שוויון מלא ושלום צודק.     

המשך שלטונו של נתניהו (זמני – לכמה חודשים, בממשלת מעבר או אף למספר שנים) מבטיח רק דבר אחד: העמקת הכיבוש, המשך המדיניות הניאו-ליברלית בעיצומו של משבר כלכלי, חברתי ובריאותי ללא תקדים. את החלופה לנתניהו ולדרכו יש להציב כבר מחר.