ההתמודדות של החברה הערבית עם משבר הקורונה, ההתגייסות וההצלחה בעצירת התפשטות הנגיף באוכלוסייה הערבית לא מנעו ממנה להיות מי שמשלמת מחיר כבד יותר על המשבר התעסוקתי המגיע בעקבותיה. על כך אמרה ח”כ עאידה תומא-סלימאן (חד”ש – הרשימה המשותפת) בשיחה שפורסמה הבוקר (שני) ב”דה מרקר”: “היה ברור מלכתחילה שהקבוצות שנכנסו למשבר הזה במצב הכי גרוע מבחינה כלכלית – עוני גדול, אחוזי אבטלה גבוהים ותשתית כלכלית רעועה – יסבלו במיוחד. בעיקר אם המשבר הוא כלל ארצי, וייכנסו למשוואות שיקולים נוספים שבכל משבר כלכלי נכנסים”. היא הוסיפה כי “כבר לפני שבוע וחצי אמרתי בוועדה שצריך להקים צוות מיוחד שיבנה תוכנית מיוחדת שתיקח בחשבון את המצב המיוחד באוכלוסייה – הצעירים והנשים נפגעו במיוחד. הרבה נשים איבדו את מקומות העבודה שלהן כי הן עובדות במתן שירותים. אנחנו עוד נראה עסקים קורסים והתמונה אינה מלאה”.

מפרסום של שירות התעסוקה עולה כי בעוד שבמארס עמד שיעור הערבים מבין הנרשמים החדשים בתביעה לדמי אבטלה על 17.3%, באפריל היה שיעור גבוה במיוחד של 24.9%. בשירות התעסוקה מציינים כי מצב זה עשוי להעיד על השתייכות ענפית, אך גם על פגיעה לא סימטרית של המשבר בקבוצות אוכלוסייה שונות בשלבים שונים של המשבר. מנתוני שירות התעסוקה עולה עוד כי בחודשים לפני המשבר, עמד שיעור הנרשמים החדשים בקרב האוכלוסייה הערבית על 21.5%. שיעור זה גבוה משיעורם באוכלוסייה וגבוה משיעורם הממוצע מבין דורשי עבודה חדשים שנרשמו במארס-אפריל 2020, שעמד על 18.6% כאשר שיעורו של הציבור הערבי באוכלוסייה הכללית הוא 19.6%.

אולם, כשמנתחים את שיעור דורשי הבטחת ההכנסה ואת גיל המובטלים מסתמנת מגמה שמעלה תמונה מדאיגה. באוכלוסייה שיעור תובעי הבטחת הכנסה גבוה יותר. כך גם שיעור הצעירים מתחת לגיל 34 שנפלטו ממקומות העבודה. לפי מחקרים וניסיון העבר עולה כי צעירים בתחילת דרכם, שמאבדים את מקום עבודתם בגלל משבר כלכלי, לא מצליחים למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהם וישתכרו שכר נמוך יותר בהמשך חייהם. גם מי שתובעים קצבת הבטחת הכנסה נוטים להתקשות יותר לחזור לשוק העבודה.

שיעור תובעי הבטחת ההכנסה בקרב הנרשמים מהאוכלוסייה הערבית גבוה משיעור תובעי הבטחת הכנסה יהודים במארס-אפריל, 5% לעומת 3.2% בהתאמה. בשירות התעסוקה מציינים כי על אף השיעור הנמוך יחסית על פניו, מספרם של תובעי הבטחת ההכנסה עלה משמעותית, בקרב ערבים ויהודים כאחד: כ-9,500 נרשמים חדשים באוכלוסייה הערבית וכ-26.8 אלף באוכלוסייה היהודית. כמחצית מהנרשמים החדשים בקרב האוכלוסייה הערבית במארס-אפריל הם צעירים מקבוצת הגיל 34-20 (50.7%), קפיצה דרמטית בהשוואה לחלקם בחודשיים שקדמו למשבר (42.6%). מדובר בפער בולט ביחס לצעירים מקבוצת גיל זו מהאוכלוסייה היהודית – 44.4% מהנרשמים במארס-אפריל לעומת 40.4% בינואר-פברואר. שיעור הנרשמים החדשים בקרב הקבוצה של עד גיל 20 בקרב האוכלוסייה הערבית הגיע ל-5.3% – ייתכן שעקב הכניסה המוקדמת יותר של אוכלוסייה זו לשוק העבודה.

שיעור הנרשמים החדשים בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה במיוחד במחוז הצפון, אך מנתוני שירות התעסוקה עולה כי הסיבה לכך אינה קשורה למשבר הקורונה – 47.4% (לפני המשבר: 48.9%). לעומת זאת, מבין האוכלוסייה היהודית, רק 9.3% נרשמו במחוז הצפון (לפני המשבר: 12.9%). גידול חד נרשם בשיעור הנרשמים מהאוכלוסייה הערבית במחוז ירושלים – מ-8.2% בינואר-פברואר ל-17.1% במארס-אפריל

מהניתוח של שירות התעסוקה עולה כי המקצועות שבהם עובדים הכי הרבה נפגעים ממשבר הקורונה בקרב האוכלוסייה הערבית הם אחזקה וניקיון – 10.9% (בחודשיים שקדמו למשבר: 15%), תחבורה ורכב – 10.4% (לפני המשבר: 9%), הוראה, חינוך והדרכה – 8.5% (עלייה משמעותית ביחס לנתון לפני המשבר: 5.6%), ומכירות – 7.65% (עלייה משמעותית גם כן ביחס לנתון מלפני המשבר : 4.3%). המקצועות שרשמו עלייה, ביניהם תחום המסעדנות והאירועים, דומים למגמות באוכלוסייה היהודית. כמו כן, קיים שוני גדול בין האוכלוסייה הערבית ליהודית באופן שבו השפעות המשבר לפי מגדר באות לידי ביטוי בשירות התעסוקה. 57.8% מבין הנרשמים מהאוכלוסייה הערבית במארס-אפריל היו גברים ושיעור הנשים היה 42.2%. המשבר הגדיל אף יותר את הפער בין המינים שהיה משמעותי כבר בינואר-פברואר (גברים 56.2% , נשים 43.8%). בקרב האוכלוסייה היהודית, עולם כמעט הפוך: שיעור הגברים שנרשמו במארס-אפריל עמד על 41.2% והנשים על 58.8%, לעומת ינואר-פברואר שגם בהם נרשמו יותר נשים מגברים אך בפער קטן יותר (48.3% גברים ו-51.7% נשים).