מרכז עדאלה עתר היום (שלישי) לבג”ץ בשם משפחתו של ואליד דקה בדרישה שיורה לשב”ס ולמשטרת ישראל למסור את גופת המנוח, בכדי להביאו לקבורה מיידית ביישובו באקה אל-גרבייה, לפי מצוות דתם ואמונתם של בני משפחתו. ב-7 באפריל האחרון, בעודו במשמורת שב”ס, הועבר דקה בשעות הבוקר לבית החולים אסף הרופא ובערב אותו יום נקבע מותו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

דקה, בן 62 במותו, היה אזרח ישראל שהורשע ב–1987 בהשתייכות לחזית העממית לשחרור פלסטין ובגין אישום למעורבות בחטיפת ורצח החייל משה תמם ב-1984, וחרף הרשעתו התכחש המנוח למעורבותו במשך שנים רבות. דקה נידון למאסר עולם ועונשו הוקצב ל–37 שנות מאסר אותן סיים לרצות, אך ב–2018 נידון לשנתיים מאסר נוספות בעקבות הרשעתו בהכנסת מכשיר טלפון נייד לכותלי בית הכלא. בתקופת מאסרו, סיים דקה תואר שני בלימודי דמוקרטיה, שקד על כתיבת מאמרים וספרים רבים, כולל הגות ופילוסופיה אודות חשיבות המאבק הבלתי אלים לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי וביחס למאבק להגדרה עצמית של העם הפלסטיני.

בעתירה שהוגשה באמצעות המנהלת המשפטית בעדאלה, ד”ר סוהאד בשארה ומנכ”ל עדאלה ד״ר חסן ג’בארין, נטען ששב״ס ומשטרת ישראל מעכבים את מסירת הגופה של המנוח דקה שלא כדין תוך פגיעה בזכות לכבוד הן של המנוח והן של המשפחה וכי פגיעה זו נעשית ללא חקיקה מסמיכה, בניגוד להלכה הפסוקה ולעקרון שלטון החוק. בעתירה מודגש שלא רק זאת ששב”ס לא אפשר לעותרים לבקר את המנוח במשך תקופה ארוכה של למעלה משישה חודשים, על אף ידיעתם שהוא חולה סופני, אלא שהוא גם לא הודיע למשפחה כי המנוח הועבר לבית חולים בבוקר יום פטירתו בשל הידרדרות מצבו, ולא אפשרו כי יבקרו אותו שם בטרם מותו. שב”ס אף לא הודיעה למשפחה אודות פטירתו של המנוח ולא מסר לידיהם תעודת פטירה.

בנוסף, כפי בנטען בעתירה, אין כל חוק המסמיך את שב”ס ומשטרת ישראל לעכב את השבת גופתו של אסיר, אזרח המדינה. שכן, אין חקיקה מפורשת המסמיכה את שב”ס או את המשטרה בעיכוב מסירת גופת המנוח דקה למשפחתו. ועל כן, העיכוב הינו בלתי חוקי ומתעמר.

יצוין שמפקד מחוז חוף, ניצב דני לוי, מסרב לשחרר לקבורה את גופתו של דקה “מחשש לפגיעה בשלום הציבור ולהפרות סדר”. ביום ראשון האחרון פירקו שוטרים בכוח את סוכת האבלים שהכינה המשפחה לצד ביתה – זאת, בסיוע לוחמי מג”ב ויס”מ וחמישה אנשים נעצרו. ארגון זכויות האדם הבינלאומי אמנסטי קרא אף הוא לרשויות בישראל לשחרר את גופתו של דקה למשפחתו ללא דיחוי “כדי שתתאפשר לו קבורה שלווה ומכובדת ולאפשר למשפחה להתאבל על מותו ללא איום או הפחדה”.

לקריאת העתירה 

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128663/