“הישג דיפלומטי חשוב”, כך הכריז שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד עם הצטרפותה של ישראל לפני כשבועיים לתוכנית “הורייזון יורופ” – תוכנית הדגל של האיחוד האירופי בתחומי המחקר והפיתוח. זו התוכנית הגדולה מסוגה בעולם, שתקציבה הכולל עומד על 95.5 מיליארד יורו. הצטרפות ישראל להסכם תאפשר למוסדות אקדמיים ישראליים לזכות במענקים נכבדים על פעילותם המחקרית. על פניו, זהו אכן הישג מדיני חשוב עבור “ממשלת השינוי”, המעמיקה את הכיבוש בעודה מציגה לעולם פנים מחייכות. 

אך בהסכם ההצטרפות לתוכנית, שאושר בישיבת ממשלה, יש סעיף אותו מעדיפים ראשי הקואליציה להצניע: ההסכם מציין במפורש כי ישראל תוכל להשקיע את כספי התוכנית רק בשטחה הריבוני – ולא בהתנחלויות שבשטחים הפלסטיניים הכבושים. הממשלה אישרה, למעשה, הסכם המחרים את אוניברסיטת המתנחלים באריאל.

אין זו הפעם הראשונה בה אישרה ממשלת ישראל סעיף מסוג זה. כבר בשנת 2013 החליט האיחוד האירופי לאסור על חברותיו להעניק מימון לגורמים הפועלים בהתנחלויות או לשתף עמם פעולה. אף על פי כן, ב-2014 אישרה ממשלת נתניהו את הצטרפותה של ישראל לתוכנית “הורייזון 2020″ – תוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי שקדמה ל”הורייזון יורופ”.

אך דין לחברי הממשלה ודין לאזרח מן השורה. כאשר החליטה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון לדבוק בהחלטתו של קודמה, יואב גלנט, לשלול את פרס ישראל בתחום המתמטיקה ומדעי המחשב מפרופסור עודד גולדרייך, היא נימקה זאת בחתימתו של האחרון על עצומה במארס 2021. ומה נכתב בעצומה עליה חתם גולדרייך? ניחשתם נכון: העצומה קוראת לאיחוד האירופי לקיים את הסכם “הורייזון 2020” ולעצור שיתופי פעולה של תוכניות אירופיות עם אוניברסיטת אריאל. גולדרייך קרא להחריג את אוניברסיטת אריאל ממימון אירופי, בדיוק כפי שהממשלה עצמה עשתה לפני כשבועיים. האבסורד חוגג: שאשא-ביטון שללה פרס מחוקר משום שקרא לכבד סעיף בהסכם עליו חתומה ישראל, ושאותו אישרה שוב הממשלה בה היא עצמה חברה.

ממשלת ישראל אמנם מנעה מגולדרייך פרס על הישגיו האקדמיים, אך העניקה לו עתה פרס ניחומים על פעילותו הפוליטית: שלילת מימון אירופי מאוניברסיטת אריאל אושררה כמדיניות הרשמית של הממשלה. כאות הוקרה על פועלו, מן הראוי לקרוא לסעיף הנ”ל בהסכם “הורייזון יורופ” על שמו: סעיף גולדרייך.