“יש”ע זה כאן”, הכריז לפני כעשור מי שהיה מנכ”ל מועצת יש”ע, ארגון הגג של המתנחלים, נפתלי בנט. אותו בעל הון שהקים חברת הזנק שעסקה באבטחת מידע ונמכרה בעשרות מיליונים, הצהיר אז: “כל הארץ יש”ע”.

בעקבות הגילויים שפורסמו ב”כלכליסט” בשבועות האחרונים אפשר להודות שמשאלותיו של בנט התממשו: אותם מכשירים המשמשים לדיכוי העם הפלסטיני הנאבק לחירותו, משמשים כעת בידי המשטרה נגד אזרחי ישראל. איך אמר בנט בישיבת הממשלה ביום ראשון (6.2)? “הכלי הזה (פגסוס) וכלים דומים הם כלים חשובים מאוד במאבק נגד הטרור וגם במאבק נגד פשיעה חמורה, אבל הם לא נועדו לפישינג רחב בקרב אזרחי ישראל או בקרב אנשי ציבור במדינת ישראל. לכן אנחנו צריכים להבין בדיוק מה קרה”.  

ניתן לתרגם את דבריו של בנט כך: כל זמן שעושים שימוש בפגסוס נגד הערבים, אין בעיה. הבעיה נעוצה בשימוש נגד היהודים, ובייחוד נגד הפוליטיקאים. הפתעה? צביעות? זה כמובן זעזוע מזויף. קשה לומר שלא הוזהרנו: “מדינה השלטת על אוכלוסייה עוינת של 1.4-2 מיליון זרים תהיה בהכרח מדינת שב”כ, עם כל מה שמתחייב מזה כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור והמחשבה ועל המשטר הדמוקרטי. השחיתות האופיינית לכל משטר קולוניאלי תדבק גם במדינת ישראל” – כך כתב פרופ’ ישעיהו ליבוביץ’ ב-1968, פחות משנה לאחר כיבוש השטחים הפלסטינים.

בכי ונהי, בדיה ומציאות

בנט כמובן לא לבד. פתאום גילו כל הפוליטיקאים במחנה הציוני את תמיכתם בדמוקרטיה. אך ח”כ אחד מהאופוזיציה ושרה אחת מהקואליציה היו לשיאני הצביעות: אלה יו”ר האופוזיציה בנימין נתניהו ושרת הפנים איילת שקד.

נתניהו הכריז ביום שני (7.2) מעל דוכן הכנסת: “קרה כאן דבר שאי אפשר בכלל להעלות על הדעת. גורמים במשטרה ריגלו באופן בלתי חוקי בכלים הכי אגרסיביים שיש בעולם אחרי אינספור אזרחים – עיתונאים, פעילים חברתיים מימין ומשמאל, ראשי ערים, אנשי עסקים, פוליטיקאים, בני משפחותיהם”. קרה כאן? האם אין אחראים למה ש”קרה כאן”? הרי היה זה ראש הממשלה דאז נתניהו שהביא את רוני אלשיך מהשב”כ למשטרה, ובטכס הכתרתו למפכ”ל אף קרא “לעשות שימוש בכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר”.

היה זה גם ראש הממשלה לשעבר שפעל כסוכן המכירות מספר אחת ברחבי העולם של יצרנית פגסוס, אן.אס.או. ופילס לה  דרכים  לכל  המשטרים  הרודניים  והפרו-אמריקאיים.

נתניהו קטף את פירות חיזוק היחסים עם סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין. הוא גם רכב על פגסוס כל הדרך ל”הסכמי אברהם” מבית היוצר של הנשיא טראמפ.

שותפתו לשעבר של נתניהו, שקד, לא פיגרה אחריו במלל הצבוע. “מדובר ברעידת אדמה, במעשים שמתאימים למשטרים אפלים במאה הקודמת שאסור שנהיה דומים להם” – אמרה שרת הפנים. “חדירה המונית לפרטיות של אנשים רבים זו הפקרות שחייבת להיפסק היום”, הוסיפה. שקד שכחה לציין שהיא זו שהמליצה בכנסת לאמץ את פגסוס למעקב אחר ישראלים בגל הראשון של הקורונה. אגב, גם שותפה, בנט, תמך בפומבי בהצעה מסוכנת זו. אבל מדוע נטפלים לשקד? היא בסך הכל עזרה לחברתה הקרובה – נשיאת אן.אס.-או. שירי דולב…

בנט ושקד למען גזענות קולוניאלית 

שרת הפנים המזועזעת מ”מעשים המתאימים למשטרים אפלים” לא היססה השבוע להתבסס על תמיכת הימין הפאשיסטי והמתנחלים שבאופוזיציה כדי לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק האזרחות, שנועדה למנוע מתן מעמד בישראל לפלסטינים מהשטחים הכבושים הנשואים לאזרחים ישראלים. 44 ח”כים הצביעו בעד וחמישה התנגדו – סיעת הרשימה המשותפת. בנט הביע תמיכה קולנית בחוק הגזעני.

לבקשת הרשימה המשותפת,  ההצבעה על חוק הגזענות  הפכה להצבעה על הצעת אי-אמון. חברי הכנסת של סיעות מרצ ורע”מ הפגינו את קלונם וברחו מהמליאה. מפלגת העבודה, כהרגלה, תמכה. 

המשותפת מתחה ביקורת על אישור הצעת החוק ומסרה: “ממשלת האין שינוי פוגעת בזכויות אדם בסיסיות בשם מאבק ב’איום הדמוגרפי’ המדומיין. מטרתו הבלעדית של חוק הפרדת המשפחות הגזעני היא מאבק ב’דמוגרפיה’. זהו חוק המפלה בדבר בסיסי ביותר – היכולת להקים משפחה – בין תושבים ערבים ויהודים. זהו חוק לא אנושי שהורס את חייהם של 15 אלף משפחות יום יום, ורואה בפלסטינים כולם ‘פצצות מתקתקות’ שמאיימות על מדינת ישראל. מרצ ורע”ם מוכנות להימנע או להצביע נגד החוק רק כשאין סכנה שייפול, וממרקות את מצפונן בהצהרות חלולות על גבן של משפחות שלמות. האחריות לחוק שאושר מוטלת גם עליהן”. יצוין שלקראת ההצבעה חשפה שקד: “ראש השב”כ ביקש ממני לקדם את החוק”. מדינת משטרה? קטן עלינו. נכון יותר להגדיר את המשטר בישראל כמדינת שב”כ.