בסוף השבוע (19.07) התקיים ברמלה ערב לזכרה של בות’ינה דביט – הפעילה הקומוניסטית והאדריכלית אשר הלכה לעולמה בפתאומיות, והיא בת 59 בלבד. הערב התקיים באולם מלא בבית הספר סנט-ג’וזף בעירה רמלה, שם למדה בות’ינה בתקופת לימודיה היסודיים. דביט הייתה פעילה קומוניסטית ותיקה, מעורבת במאבקים לשוויון בעירה וברחבי הארץ, חברה בהנהלה של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ובמשך שנים עמדה בראש פרויקט ערים מעורבות של שתי”ל.

כפי שהיה במסע הלווייתה, לערב הזיכרון הגיעו אנשים מכל קצוות הארץ – מהנגב ועד הצפון באו לחלוק זיכרון משותף, ולשתף מילים חמות ומרגשות אשר אפיינו את הערב כולו. את ערב הזיכרון ארגנו חברות וחברי סניף מק”י ברמלה יחד עם אחיותיה של בות’ינה, והנחו אותו פאיז מנסור וד”ר עוני כחיל. במהלך האירוע נשאו דברים מזכ”ל מק”י עאדל עאמר, יו”ר חד”ש עסאם מח’ול, יו”ר וועדת המעקב מוחמד ברכה, חברי הכנסת איימן עודה ועאידה תומא-סלימאן, וח”כ לשעבר יוסף ג’בארין. עוד בין הדוברים היו ד”ר אופירה גמליאל, חברתה הטובה של בות’ינה, וכותב שורות אלה. מטעם המשפחה נשאה דברים אחותה של בות’ינה, סרוות, אשר דבריה המרגשים על חוויותיה לצד אחותה נגעו בנוכחים ולא הותירו עין יבשה. חתמו את הדוברים האב סימון ח’ורי, אשר נוכחותו במאבקים ובהפגנות ברמלה עקבית ומתמדת, והנרייט מנסור מתנועת נשים דמוקרטיות בישראל (תנד”י).

בין דברי ההספד והזיכרון הוקרנו שלושה קטעי וידיאו המתעדים שיח בין בות’ינה לבין השחקן מוחמד בכרי, העיתונאי רמזי חכים והבמאי שאדי סרור. כמו כן שולבו קטעי וידאו ותמונות של בות’ינה בשמחות משפחתיות, בהפגנות נגד הריסות בתים ברמלה ובלוד ומחיי היומיום בחיק משפחתה. ניכר היה כי הקהל התרגש לראות את בות’ינה חיה את חייה, שרה, רוקדת, ומפגינה – והרי היא איננה.

המשתתפים הרבים מכל רחבי הארץ, ערבים ויהודים כאחד, העידו עד כמה הצליחה בות’ינה לגעת באנשים רבים, ולהותיר חותם בכל אחד ואחת אשר באו לחלוק זיכרון אישי ומשותף. במבואת האולם ארגנה המשפחה עשרות תמונות מחייה של בות’ינה, לצד ספר המספר את סיפור חייה אשר הוכן במיוחד לארוע זה. על שולחן שני הוצב ספר זכרונות אשר התמלא חיש מהר בידי הבאים לערב המיוחד, ועל שולחן שלישי הוצבו תמונות של בניינים שתכננה, וכן סמלים פלסטיניים התלויים בביתה ובמשרדה של בות’ינה – בהם מפתח בית ממנו גורשה משפחה פלסטינית בנכבה, מגל ומלאכות יד מסורתיות.

בסיום הערב הנוגע נותרו הנוכחים זמן רב להמשיך ולשוחח על בות’ינה ועל חסרונה. ואכן, בות’ינה תחסר לכולנו.