שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ נפתחה ביום ראשון, ה-30 באוקטובר, ב”שביתת אזהרה” של ארגוני הסגל הזוטר. על פי הדיווחים שהתקבלו במטות השביתה השונים – ההפרות היו מעטות.

הסטודנטים של חד”ש, יחד עם פעילי שמאל נוספים, הקימו ביום ראשון, ה-30 באוקטובר, אוהל מחאה בפתח אוניברסיטת תל-אביב, בכיכר אנטין, רחוב לבנון פינת איינשטיין, ברמת-אביב (לעמוד האירוע בפייסבוק). לקראת הקמת האוהל, הפעילים הפיצו מנשר ובו נכתב: “לא ייתכן כי אחרי קיץ היסטורי של תנועת המחאה הגדולה בתולדות המדינה, ימשיכו להתעלם מהאזרחים בישראל. אנו מוכרחים להמשיך להיאבק למען דיור בר השגה לכולם, זכויות עובדים, השכלה נגישה וזולה לכלל האזרחים, ונגד יוקר המחייה, ייבוש ההשכלה הגבוהה וההעסקה הקבלנית. לכל הסוגיות האלה לא קיבלנו מענה בדו”ח טרכטנברג, שנועד רק לאשר מחדש את המדיניות שנגדה נלחמנו מלכתחילה”.

באוהל המחאה שבכיכר אנטין יתקיימו מעגלי דיון, פגישות עם מרצות ומרצים, פעילים חברתיים, מוסיקה, סרטים, סדנאות ועוד. מדי יום תתקיים אסיפה כללית ב-12:00, וביום שלישי, 1 בנובמבר – שביתת העם, גם באוניברסיטה.

במקביל הודיעו נציגי הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות כי ישביתו את פתיחת שנת הלימודים ב-30 באוקטובר למשך יממה, במחאה על העסקתם במתכונת עובדי קבלן. באוניברסיטת תל אביב תשבית אגודת הסטודנטים את הלימודים כליל בין השעות 12:00-14:00, כסולידריות עם מאבק הסגל הזוטר עם המחאה החברתית.

הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר הודיע כי הוא דורש מוועד ראשי האוניברסיטאות להפסיק את העסקתם של אנשיו במתכונת קבלנית, הן דורש הפורום את הקצאתם של כ-60 מיליון שקלים מהכספים שיועדו לרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה – ליצירת תנאי עבודה וקידום ראויים לחברי הסגל האקדמי הזוטר.

הפורום מקיים מו”מ עם ועד ראשי האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה, אך ללא תוצאות. ההשבתה ביום הראשון ללימודים היא המהלך הראשון בסדרת צעדים שבהם ינקוט עד אשר ייחתם הסכם.

מנתונים שמסרו חברי ארגון הסגל הזוטר עולה, כי תלמיד לתואר שני (מאסטרנט) שמשלב מחקר ותרגול בכיתות משתכר בממוצע בין 2,800 ל-4,500 שקל בחודש. דוקטורנט מרוויח בממוצע בין 5,000 ל-7,000 שקל בחודש, כאשר בנוסף הוא מחויב להיות כל יום לפחות שמונה שעות במעבדה. דוקטור המועסק כ”מורה מן החוץ” או “עמית הוראה”, משתכר בממוצע בין 8,000 ל-10,000 שקל למשרה מלאה, אך רובם עובדים בחלקי משרות.

ל”מרצה מן החוץ” אין זכויות סוציאליות, אין אופק תעסוקתי, והוא למעשה עובד מסמסטר לסמסטר, שכן הסכם ההעסקה הוא בכל פעם לארבעה חודשים בלבד.