הפגנות נגד גדר ההפרדה יתקיימו ביום ששי, ה-10 בספטמבר, ליד הכפרים בלעין, נעלין, אל-מעסרה ונבי סאלח בגדה המערבית.

ב-20 בפברואר 2005 עלו הדחפורים על התוואי המתוכנן של גדר ההפרדה באדמות בלעין והחלו עוקרים עצי זית. באותו יום נערכה בכפר ההפגנה הראשונה נגד הגדר. מאז הפך בלעין מכפר אנונימי, הידוע למתי מעט, לסמל בינלאומי של התנגדות עממית לעוול משווע. גדר ההפרדה הקיימת בבלעין מספחת למעשה לישראל כ-1,950 דונם, המהווים כמעט 50% מאדמות הכפר, במטרה לספחם להתנחלות מודיעין עלית. בג”ץ קבע בספטמבר 2007 כי תוואי הגדר הקיים בבלעין אינו חוקי אך הכשיר רטרואקטיבית חלק משכונת מגורים של מתנחלים, שהוקמה על אדמות הכפר בלי היתרי בנייה ובניגוד לחוק. רק בימים אלה מבוצעות העבודות שיחזירו לתושבי הכפר כ-600 דונם (כשליש) מהאדמות שנגזלו מהם. ההפגנות נתקלות בדיכוי קשה. לרוב הן מפוזרות במטולי גז מדמיע וכדורי מתכת מצופי גומי, אמצעים שכבר הרגו והסבו פציעות קשות. בחודשים האחרונים מנסה הצבא לחנוק את קולות ההתנגדות ולהפסיק את ההפגנות בבלעין לחלוטין: כמעט בכל שבוע נכנסים חיילים לכפר בשעות הלילה המאוחרות, פורצים לבתים, חוטפים תושבים ממיטותיהם ויורים רימוני גז לחצרות. עשרות מתושבי בלעין נעצרו, בהם כמה ממנהיגי המאבק הלא-אלים, והועברו למערכת ה”משפט” הצבאית. הפעילים בבלעין נחושים להמשיך במאבק העממי עד שהגדר תיפול וכל אדמות הכפר יוחזרו.

הכפר אל-מעסרה נמצא דרומית לבית לחם, וחיים בו ובשמונה הכפרים בסביבתו כ-9000 איש. עד שנת 2000 התעסוקה באזור הסתמכה ברובה על חקלאות ועבודה בתוך ישראל, אך לאחר שישראל מנעה מהתושבים כניסה ועבודה בתחומה, הוכפל אחוז האבטלה, ורוב התושבים ירדו אל מתחת לקו העוני. ישראל החלה בבניית גדר ההפרדה על אדמות הכפר אל-מעסרה והכפרים אום סלמונה, ואדי א-ניס וג’ורת א-שמעה בנובמבר 2006. במרחק 12 ק”מ מהקו הירוק, תוך ניסיון לספח את התנחלויות “גוש עציון”, שכבר גזלו מהכפרים הפלסטינים חלקים גדולים של אדמה פורייה, הפקיעה ישראל לבניית הגדר באזור 3500 דונם נוספים מאדמות הכפרים ועקרה כרמי ענבים ועצי זית עתיקים. הגדר גם מונעת מהתושבים להגיע דרך הכביש הראשי לעיר הקרובה בית לחם וכך גם גישה סבירה לשירותים בסיסיים, כמו רפואה וחינוך. יחד עם בניית הגדר החלה גם מחאת הכפר מעסרה המתאפיינת בדבקות באי-אלימות. הצבא עצר והרחיק פעילים מרכזיים מההפגנות, והוא מבצע פשיטות ליליות תכופות לכפר, הכוללות איומים, מכות והשחתת רכוש של פעילים, במטרה ללחוץ עליהם להפסיק את ההפגנות או לקחת בהן חלק. פעמים רבות הצבא מתנכל לפעילים כאשר הם עוברים במחסומים ואף מבצע מעצרים ללא כל האשמה, לצורכי חקירה ועינויים.

בינואר 2010 החלו תושבי הכפר נבי סאלח בהפגנות שבועיות נגד הכיבוש וסיפוח האדמות הזוחל ע”י ההתנחלות חלמיש, השוכנת כולה על אדמות הכפרים נבי סאלח ודיר ניזאם. המתנחלים גם מפריעים לעיבוד אדמות שעוד לא סופחו, שרפו וגדמו מאות עצי זית של הכפרים והם מנסים להפקיע מידי הפלסטינים גם מעיין סמוך. הצבא מפעיל דיכוי קשה כלפי ההפגנות: ההפגנות מותקפות ללא כל פרובוקציה מצד התושבים, בתוך השטח הבנוי של הכפר, תוך פגיעה קשה בכל תושביו בכדורי מתכת מצופי גומי, גז מדמיע ונוזל הסירחון (ה”בואש”). גם אם גדר ההפרדה אינה עוברת על אדמות הכפר, היא עדיין מהווה דיכוי כלכלי עצום, לתושבי הכפר כמו לתושבי הגדה כולה, ופעילים רבים נחושים להמשיך במאבק עד סוף הכיבוש, ההתנחלויות וההפרדה.

במקור השתרעה נעלין על שטח של כ-58 אלף דונם עד רמלה ולוד. חומת ההפרדה בנעלין גזלה מהכפר רבע (2500 דונם) מהאדמות שנותרו לו לאחר שכבר נגזלו ממנו רוב אדמותיו ע”י ההתנחלויות (8000 דונם) והכיבוש של 48 (40 אלף דונם). מחאת הכפר נתקלת בדיכוי קשה במיוחד בידי הצבא, הכולל ירי אש חיה, כדורי מתכת מצופי גומי ומטולי גז מדמיע. אחרי חמישה הרוגים, עשרות פצועים, עשרות עצורים וכתבי אישום במערכת ה”משפט” הצבאית, וחומת בטון שהחליפה את הגדר בתגובה להפגנות – הפעילים בנעלין נחושים להמשיך במאבק.

לפרטים על ההפגנה בבלעין: bilin1aa@gmail.com
לפרטים על ההפגנה באל-מעסרה: danybik@gmail.com
לפרטים על ההפגנה באנ-נבי סלאח: טל’ 052-4707885
לפרטים על ההפגנה בנעלין: shiegorsky@yahoo.com