48 עיתונאים הותקפו במהלך 2021 בעת מילוי תפקידם, מתוכם 20 הותקפו על ידי כוחות הביטחון. כך עולה מדו”ח על אלימות כלפי עיתונאים שהגישה אתמול (רביעי) יו”ר ארגון העיתונאים נורית קנטי לשר הביטחון פנים, עמר בר-לב. עוד נמסר לשר כי נוכח ריבוי מקרי האלימות וההסתה נגד עיתונאים במהלך 2020, פיתח הארגון כלי ייעודי לניטור ומעקב אחר אירועים בהם הותקפו עיתונאים במהלך עבודתם.

לדברי קנטי “אלימות נגד עיתונאים הפכה בשנה האחרונה למכת מדינה. למרבה הצער חלק לא מבוטל מהאלימות הזאת מתבצעת על ידי כוחות הביטחון בכלל ושוטרים בפרט. אנו קוראים לשר לביטחון פנים ולמפכ”ל המשטרה לנקוט בכל הצעדים הנדרשים כדי להפחית בצורה משמעותית את מקרי האלימות נגד עיתונאים”.

מהדו”ח עולה כי שנת 2021 הייתה רוויה באירועים של מתקפות נגד עיתונאים, מתקפות פיסיות, לצד התקפות פרועות במרחבים דיגיטליים וברשתות החברתיות. חלק מהעיתונאים וכלי התקשורת היו למטרה להתקפות שהחלו בחשבונות ברשתות החברתיות של נבחרי ציבור, והסתיימו – עם או בלי קשר – בתקיפות פיסיות, או באיומים.

קנטי הוסיפה כי “למרבה הצער חלק לא מבוטל מהאלימות הזאת מתבצעת על ידי כוחות הביטחון בכלל ושוטרים בפרט. אנו קוראים לשר הביטחון פנים ולמפכ”ל המשטרה לנקוט בכל הצעדים הנדרשים כדי להפחית בצורה משמעותית את מקרי האלימות נגד עיתונאים, מתוך הבנה שמדובר בעובדים שמבצעים שליחות ציבורית. אנחנו דורשים מפרקליט המדינה לחדד את הנהלים הנוגעים להגשת כתבי אישום כנגד תוקפי עיתונאים. כמו כן, המחלקה לחקירות שוטרים חייבת לגבש נוהל טיפול מיוחד בתלונות המוגשות כנגד שוטרים החשודים בתקיפת עיתונאים”.

בארגון הדגישו שחלק ניכר מתלונות שהוגשו למחלקה לחקירות שוטרים קיבלו מענה מינימלי או נסגרו מטעמים של חוסר עניין לציבור. בשני מקרים בלבד הוגשו כתבי אישום נגד התוקפים. הטיפול בתלונות לא יצר את אפקט ההרתעה שעשוי היה לצמצם בעתיד תקיפות דומות.

כאמור 41% ממקרי האלימות נגד עיתונאים התבצע על ידי כוחות הביטחון “אשר אינם מבחינים בינם לבין מפירי חוק”. עיקר אירועי האלימות התרחשו באירועים נפיצים בירושלים המזרחית שתחת כיבוש ישראלי, בייחוד במסגד אל-אכסה ובשכונת שייח’ ג’ראח כאשר צלמים וכתבים הותקפו ואף נעצרו למרות שהציגו תעודות עיתונאי; בהפגנות בעלות אופי סוער ברחבי המדינה על רקע אי שקט פוליטי וחברתי; בשטחי הגדה המערבית בעת חיכוך בין מתנחלים לפלסטינים, התרחשו מתקפות של חיילים כנגד עיתונאים במטרה להרחיקם מהזירה. יצוין שהדו”ח לא כולל את התקפות כוחות הכיבוש על עיתונאים פלסטינים וזרים בגדה המערבית, אלא רק בתחומי מדינת ישראל ובירושלים המזרחית.

כמו כן, במהלך אירועי מאי האחרון “על רק חוסר היציבות הפוליטי וריבוי מערכות הבחירות, התלהט השיח ברשתות החברתיות וברחובות. חלק ניכר מאירועי האלימות החלו באמירות של פוליטיקאים ונבחרי ציבור ברשתות החברתיות. עיתונאים סבלו מהתקפות משום שעסקו בסיקור, דיווח ופרשנות של אירועים שהתרחשו. בחודש מאי 2021  נרשמו 20 מקרי אלימות כנגד עיתונאים”.

הדו”ח המלא בעברית (5 עמ’)