הפרטת שירותי בריאות התלמיד לא רק שלא חסכה למשרד הבריאות כסף, אלא שבסופו של דבר היא עלתה עוד מיליונים רבים. בנוסף, העברת השירות מידי משרד הבריאות נעשתה ללא עבודת מטה מסודרת, בהיערכות לא מספקת וללא ביקרות. כך עולה מדו”ח מבקר המדינה שהתפרסם ביום רביעי (ה-13 בינואר). באפריל 2007 העבירה המדינה את האחריות לאספקת שירותי בריאות וחיסונים למיליון תלמידי א’ עד ט’ בכ-3,500 בתי ספר. הגוף שלטובתו הופרטו את השירותים, “האגודה לבריאות הציבור”, נבחר לאחר פטור ממכרז.

מבקר המדינה מתח ביקורת על עצם העברת השירות ממשרד הבריאות לגוף חיצוני. הוא ציין כי “בהכנות להעברה היו פגמים לא מעטים ובכלל זה היעדר עבדות מטה ראויה ובחינת חלופות והיערכות לא מספקת של המשרד לביצוע הבקרות והפיקוח על פעילות האגודה”. עוד נכתב בדו”ח כי משרד הבריאות והאוצר לא שיתפו את משרד החינוך במהלך. המבקר ממליץ למשרד הבריאות ולקופות החולים להכין “תוכנית לאומית לבריאות התלמיד” ולבחון אפשרות להעביר את כל הטיפול בתלמידים לאחריות קופות החולים, כדי לשמור על הרצף הטיפולי.

ח”כ דב חנין (חד”ש) התייחס לדו”ח ואמר כי “המחדלים שמצא המבקר בהתנהלות משרד האוצר ו’האגודה למען שירותי בריאות הציבור’, מחזקים את הצורך באישור תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שיכלול את חזרתן של האחיות לבתי הספר תחת אחריות משרד הבריאות”. יצוין שביום ראשון צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה להצביע על הצעת חוק של ח”כ חנין הקובעת כי רפואה מונעת תהיה באחריותה הישירה של המדינה.

עוד עולה מדו”ח המבקר בחמש השנים שקדמו להפרטת השירות חל קיצוץ של 19 מיליון שקל בתקציב המיועד לשירותי הבריאות לתלמיד: מ-79 מיליון שקל בשנת 2001 ל-60 מיליון שקל ב-2006, כאשר בתקופה זו דווקא גדל מספר התלמידים בעשרה אחוזים. במקביל, הצטמצם מספר האחיות, כך שאחות אחת טיפלה ב-2,840 תלמידים למרות שהתקן הרצוי לדעת המשרד הוא אחות אחת ל-1,500 תלמידים. לפי הדו”ח, “הדבר גרם לכרסום מתמשך בתפקוד האחות כגורם בריאות מרכזי בבית הספר ונפגעו תפקידים חשובים”.

המבקר ציין כי הקיצוץ בתקציבים ובמשאבים גרם לתחושה שהשירות אינו מספק, והכשיר את הקרקע להפרטתו. עוד הוא כתב שהעברת השירותים נעשתה בשל הערכת האוצר שהדבר יחסוך 7 מיליון שקלים בשנה. “מפני שלא הוכנה תוכנית פעולה כללית ולא נעשתה בחינה כוללת של מרכיבי סל הבריאות לתלמיד ושל עלויותיהם, לא עלתה סוגיית מתן שירותי העזרה הראשונה וההערכה של משרד האוצר בדבר החיסכון הצפוי היתה לא מבוססת. בפועל נגרמה הוצאה נוספת של כ-20 מיליון שקל לשנה, משום שהיה צורך לחתום עם מד”א על הסכם לאספקת שירותי עזרה ראשונה לתלמידים. לפיכך, בסופו של דבר היתה ההוצאה על שירותי הבריאות לתלמיד, לאחר העברתם לאגודה גדולה מההוצאה לפני העברתם אליה”. עוד כתב המבקר, כי בעקבות הביקורת על הליך קבלת ההחלטות וההיערכות להתקשרות עם גורם חיצוני – פרסם משרד הבריאות מכרז לאספקת השירותים. הזוכה אמור היה להתחיל את עבודתו החודש, אך סגירת המכרז נדחתה בכמה חודשים.

מוריה אשכנזי, יו”ר חטיבת אחיות בריאות הציבור בהסתדרות האחיות, אמרה: “מבקר המדינה קבע בדו”ח כי משרדי האוצר והבריאות נכשלו כישלון חרוץ בהפרטת שירותי בריאות התלמיד בבתי הספר והילדים אינם זוכים להגנה בריאותית מתאימה. משרד האוצר התעלם במשך שנים מהמלצות אנשי מקצוע וממסקנות ועדות מקצועיות שהתריעו כנגד הפרטת השירות והתוצאות העגומות כבר עולות מדו”ח המבקר. לא רק זאת, משרד האוצר נכשל גם בעובדה שהשירות המופרט לא רק שמסכן את בריאות ילדנו אלא שאפילו התקציב לשירות המופרט עלה ב- 33%, חיסכון תקציבי היה השיקול היחיד שנלקח בחשבון כשהוחלט על ההפרטה, וגם ליעד זה לא הצליחו להגיע”.